ארצות הברית פתחה את שנת הכספים 2027 עם הידרדרות משמעותית במאזן התקציבי שלה, מה שמדגיש את האתגר הגובר של ניהול ההוצאות הציבוריות, התחייבויות שירות החוב וגביית ההכנסות. הגירעון באוקטובר הגיע ל-404.1 מיליארד דולר, הגירעון הגדול ביותר לחודש אוקטובר בהשוואה ההיסטורית שהציג משרד האוצר, מה שמעורר שאלות מחודשות לגבי קיימות המסלול הפיסקלי של המדינה והשלכותיו על גיוסי החוב הממשלתיים.

צמיחת ההוצאות עוקפת את ההכנסות הפדרליות

על פי דוח האוצר החודשי לאוקטובר 2026 של משרד האוצר האמריקאי, ההוצאות הפדרליות הגיעו ל-773 מיליארד דולר, לעומת כ-688.7 מיליארד דולר באותו חודש שנה קודם לכן. ההכנסות נעו בכיוון ההפוך, וירדו מ-404.4 מיליארד דולר לכ-368.9 מיליארד דולר. השילוב של הוצאות גבוהות יותר וגביית הכנסות חלשה יותר הרחיב את הגירעון החודשי בכ-120 מיליארד דולר, עלייה המייצגת גידול של 42.1% בהשוואה שנתית.

הנתונים ממחישים חוסר איזון מתרחב בין הוצאות הממשלה להכנסות הנכנסות. על כל דולר שנגבה באוקטובר, הממשלה הפדרלית הוציאה כ-2.10 דולר. פער זה מגדיל את הסכום שיש לממן באמצעות הלוואות או פעולות מימון אחרות של משרד האוצר, ומוסיף לחשיפת הממשלה לריביות השוררות בשוק ולביקוש המשקיעים לניירות ערך ממשלתיים של ארה”ב.

עם זאת, השוואות חודשיות דורשות מידה של זהירות. אוקטובר הוא החודש הראשון של שנת הכספים האמריקאית, הנמשכת מאוקטובר עד ספטמבר, ועיתוי של תשלומים ממשלתיים מסוימים יכול להשפיע באופן מהותי על קריאות חודשיות בודדות. משרד התקציבים של הקונגרס (CBO) ואנליסטים אחרים בוחנים לפיכך נתונים מותאמים לצד הגירעון שבכותרות בעת הערכת המגמה הפיסקלית הבסיסית.

עלויות הביטחון והריבית מוסיפות ללחץ הפיסקלי

הוצאות הביטחון היו תורם מרכזי לעלייה בהוצאות הממשלה. נתוני משרד האוצר מראים הוצאות ביטחון נטו של כ-124 מיליארד דולר באוקטובר, לעומת 95.6 מיליארד דולר באוקטובר 2025. העלייה משקפת את משקלן המתמשך של הוצאות הביטחון הלאומי והצבא בתוך התקציב הפדרלי.

עלויות שירות החוב מייצגות אתגר מבני נוסף. הוצאות הריבית נטו הגיעו לכ-103.1 מיליארד דולר באוקטובר, לעומת 90.9 מיליארד דולר שנה קודם לכן. בנפרד, רויטרס דיווחה כי הוצאות הריבית על החוב הפדרלי עמדו על כ-115 מיליארד דולר. נתונים אלה משתמשים במדדים שונים של עלות ריבית, אך שניהם ממחישים את הנטל הפיננסי הגובר הכרוך בשירות החוב הלאומי.

הוצאות ריבית גבוהות יותר משמעותיות במיוחד משום שהן אינן מרחיבות באופן ישיר את יכולתה של הממשלה לספק שירותים ציבוריים או לממן תשתיות חדשות. במקום זאת, הן מייצגות תשלומים הנדרשים לשירות התחייבויות קיימות. ככל שהחוב מצטבר וניירות ערך המגיעים לפירעון ממוחזרים מחדש, עלויות גיוס גבוהות עלולות לספוג בהדרגה נתח גדול יותר מהמשאבים הפדרליים ולהגביל את הגמישות הפיסקלית.

ירידה בהכנסות מסבכת את התחזית הפיסקלית

ההכנסות הפדרליות ירדו בכ-35 מיליארד דולר בהשוואה לאוקטובר 2025. רויטרס דיווחה כי גביית מכסים נמוכה יותר והכנסות ממס הכנסה ליחידים תרמו לירידה. גביית המכסים ירדה ב-39% לכ-19.2 מיליארד דולר, בעוד שתקבולי מס ליחידים שאינם מנוכים במקור ירדו ב-36% לכ-51 מיליארד דולר.

ההשוואה מושפעת בחלקה מעיתוי חריג בשנה הקודמת, כולל תשלומי מס דחויים מצד תושבי קליפורניה שנפגעו משריפות יער. הדבר הופך את ההבחנה בין הידרדרות אמיתית בבסיס המס הבסיסי לבין שינויים זמניים בעיתוי גביית ההכנסות לחשובה. אף על פי כן, הכנסות חלשות יותר לצד הוצאות עולות מותירות את הממשלה עם דרישת מימון גדולה יותר.

המצב הפיסקלי הרחב יותר היה נתון תחת לחץ עוד לפני הדוח החודשי האחרון. משרד התקציבים של הקונגרס (CBO) דיווח כי הגירעון הפדרלי הגיע לכ-2 טריליון דולר בשנת הכספים 2026, שווה ערך ל-6.2% מהתוצר המקומי הגולמי (GDP) של ארה”ב. החוב הפדרלי המוחזק בידי הציבור הגיע אף הוא לכ-100% מהתמ”ג, מה שמדגיש את היקף האתגר הפיסקלי ארוך הטווח של המדינה.

במבט קדימה, משקיעים וקובעי מדיניות יעקבו אחר דרישות הגיוס של משרד האוצר, מגמות ההכנסות הפדרליות, הקצאות תקציב הביטחון ומסלול תשלומי הריבית. גירעונות מתמשכים עלולים להגדיל את היצע ניירות הערך הממשלתיים ולהשפיע על תשואות אג”ח האוצר (Treasuries), עם השלכות אפשריות על עלויות הגיוס העולמיות, שוקי המטבע והתנאים הפיננסיים. עבור משקיעים בינלאומיים, כולל אלה שבישראל, כיוון המדיניות הפיסקלית של ארה”ב נותר גורם חשוב בהערכת הריביות העולמיות, תזרימי ההון והתחזית הכלכלית הרחבה יותר. שאלת המפתח היא האם צמיחת הכנסות עתידית והתאמות פיסקליות יוכלו לצמצם את הפער מבלי להפעיל לחץ נוסף על הפעילות הכלכלית.