חבר מועצת הנגידים תומך בהידוק בדצמבר. נתון הליבה שפורסם אחרי הנאום עמד ברף שהציג לשקילת העלאה גדולה יותר.

כריסטופר וולר, חבר מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב, אמר בנאום בלונדון ב־10 בנובמבר כי הוא נוטה לתמוך בהעלאת ריבית בדצמבר. לדבריו, האינפלציה עדיין גבוהה מדי, גם כאשר שוק העבודה יציב והפעילות הכלכלית חזקה.

וולר אמר כי אם הנתונים יתפתחו כצפוי, יתמוך בהעלאה של 25 נקודות בסיס בדצמבר. אם מדד הליבה של אוקטובר יעלה בסביבות 0.3% בחישוב חודשי או יותר, לדבריו יהיה מקום לשקול העלאה של 50 נקודות בסיס.

לאחר הנאום דיווחה הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה של העבודה שמדד הליבה עלה באוקטובר ב־0.3% לעומת ספטמבר, בניכוי עונתיות. הקריאה עמדה ברף שוולר הציב בנאום. דבריו מבטאים את עמדתו בעת הנאום, והחלטת הריבית בדצמבר נתונה לוועדת השוק הפתוח.

ההמתנה אינה ויתור על הידוק

וולר הסביר שתמך בהותרת הריבית ללא שינוי בהחלטה האחרונה משום שהמסרים של הוועדה כבר השפיעו על ציפיות השוק. לשיטתו, אפשר להמתין בין העלאות, אך האמינות מחייבת לבצע את ההידוק שעליו אותתו בתוך פרק זמן סביר.

הנאום מבדיל בין תזמון ההחלטה לבין הכיוון הרצוי בעיניו. תמיכה בהמתנה במפגש מסוים אינה שקולה לעמדה שלפיה המאבק באינפלציה הסתיים. מחקרים של הפד מספקים הקשר לשאלה מה עלול להאריך את לחצי המחירים.

הנפט עלול לחלחל גם לליבה

במחקר שפורסם ב־9 בנובמבר בחנו חוקרי הפד כיצד מחירי נפט עוברים לאינפלציית הליבה בכלכלות מפותחות. אינפלציית ליבה מנכה רכיבי מזון ואנרגיה, אך עלויות אנרגיה עשויות להגיע אליה בעקיפין, דרך הוצאות הייצור והתמחור.

החוקרים מצאו במדגם שלהם העברה חזקה ומתמשכת יותר לאחר המגפה. המשמעות האפשרית היא שגם זעזוע שמתחיל באנרגיה עלול להקשות על החזרת האינפלציה למסלולה, אם התנאים שנמדדו במחקר יימשכו.

המחקר מתאר מנגנון אפשרי של התפשטות עלויות, שאת עוצמתו יש לבחון בכל סביבה כלכלית. עם זאת, המחברים מדגישים שהתקופה שלאחר המגפה קצרה וחריגה. הם אינם יכולים לקבוע אם מדובר בשינוי מבני קבוע, והממצאים תלויים בהנחות ובאופן בניית המודל. התרחישים המוצגים במחקר אינם תחזית רשמית של הפד, ולכן יש לקרוא אותם כסיכון מותנה ולא כתוצאה שכבר נקבעה.

האותות שמגיעים ממנהלי הרכש

מחקר נוסף, שפורסם בתחילת אוקטובר, מציע להסתכל על התשובות המילוליות של מנהלי רכש בסקרים החודשיים של המכון האמריקאי לניהול אספקה (ISM). המשתתפים מציינים מוצרים ושירותים שהתייקרו או הוזלו, והחוקרים ממיינים את האזכורים לקבוצות כדי לזהות היכן נבנים לחצי עלויות.

הגישה נועדה להשלים את מדדי המחירים הרשמיים, שחלקם מתפרסמים מאוחר יותר. במקום להסתפק במדד מצרפי, היא מאפשרת לעקוב אחר קבוצות כמו אנרגיה, מתכות ומוצרי טכנולוגיה, ולבחון כיצד הלחץ משתנה לאורך שרשרת הייצור.

המחברים מצאו שבחלק מהמקרים סדרות הסקר הקדימו את מדדי מחירי היצרן המתאימים. הם מציגים אותן ככלי משלים למעקב אחר מחירים, לצד הנתונים הרשמיים. ההבחנה חשובה גם בקריאת הנאום של וולר — איתות מעלויות התשומות יכול לתרום להערכת הסיכון, אך ההחלטה על הריבית נשארת החלטה נפרדת של הוועדה.