הבנקים בארה”ב גבו עמלות משיכת יתר (overdraft) בהיקף של 1.6 מיליארד דולר ברבעון השלישי, נתון המציין את הסכום הרבעוני הגבוה ביותר מזה ארבע שנים ומעלה שאלות בנוגע למצבם הפיננסי של הצרכנים האמריקאים. העלייה מגיעה בעוד קובעי מדיניות וכלכלנים עוקבים אחר תנאי האשראי של משקי הבית, השכר הריאלי והסביבה הרגולטורית המשתנה סביב עמלות הבנקים.

הכנסות מעמלות משיכת יתר מתאוששות בחדות

הכנסות הענף כולו מעמלות משיכת יתר עלו ב-9.4% לעומת הרבעון הקודם, על פי חישובי רויטרס שאושרו על ידי KBRA Financial Intelligence. העמלות עלו כעת ב-23% מאז הרבעון המלא הראשון בכהונתו השנייה של הנשיא דונלד טראמפ, אם כי הן נותרות נמוכות משמעותית משיאיהן ההיסטוריים.

העלייה מייצגת היפוך מגמה בולט לעומת הרבעון הראשון של 2025, אז ירדו ההכנסות מעמלות משיכת יתר לשפל של כל הזמנים. לאחר מכן העביר הקונגרס החלטה, שעליה חתם טראמפ במאי, אשר ביטלה תקנה של הלשכה להגנה פיננסית לצרכן (CFPB) שהייתה אמורה להגביל את עמלות משיכת היתר ל-5 דולר לעסקה. התקנה מעולם לא נכנסה לתוקף.

בנקים גדולים אחראים לנתח משמעותי

ג’יי.פי מורגן צ’ייס (JPMorgan Chase) וולס פארגו (Wells Fargo) גבו יחד 590 מיליון דולר בעמלות משיכת יתר במהלך הרבעון השלישי, סכום השווה בערך לסכום שגבו 20 הבנקים הגדולים הבאים בארה”ב יחדיו. הכנסותיו של ג’יי.פי מורגן מעמלות עלו ב-32% לעומת הרבעון הראשון של 2025, בעוד שהכנסותיו של וולס פארגו עלו ב-17%.

בנק אוף אמריקה (Bank of America) רשם עלייה של 49% באותה תקופה, אם כי הכנסותיו ממשיכת יתר ברבעון השלישי עמדו על 55 מיליון דולר. הבנק הפחית את עמלת משיכת היתר שלו ל-10 דולר מ-35 דולר בשנת 2022 בעקבות ביקורת מצד ה-CFPB. סיטי (Citi) ביטל לחלוטין את עמלות משיכת היתר בשנת 2022.

הן ג’יי.פי מורגן והן וולס פארגו הנהיגו תקופות חסד (grace periods) ואמצעים נוספים שנועדו להגביל חיובי משיכת יתר. ג’יי.פי מורגן מסר כי 75% מהעסקאות הכרוכות במשיכת יתר של לקוחות אינן נושאות עמלה, בעוד שוולס פארגו מסר באופן דומה כי שלושה רבעים מהעסקאות המפעילות משיכת יתר אינן מובילות לחיוב.

בנקים אזוריים רושמים צמיחה מהירה יותר

העליות החדות ביותר הופיעו אצל מספר מלווים אזוריים גדולים. בנק First Citizens, שבסיסו בראלי, צפון קרוליינה, רשם עלייה של 200% בהכנסות מעמלות משיכת יתר בהשוואה לרבעון הראשון של 2025 – העלייה הגדולה ביותר מבין 50 המלווים הגדולים בארה”ב, על פי ניתוח רויטרס.

הגישות השונות בקרב הבנקים משקפות את אי-הוודאות סביב עתיד הרגולציה על משיכות יתר. ג’יי.וי. פרוסל (J.V. Proesel), נשיא Moebs Services, אמר כי חלק מהבנקים מחפשים הכנסות נוספות מעמלות בעוד שאחרים נותרים זהירים מפני הטלת חיובים שעלולים להתבטל מאוחר יותר על ידי רגולטורים או מחוקקים.

האם משיכות יתר עשויות לאותת על מצוקת צרכנים?

מעבר להשפעתן על הכנסות הבנקים, עלייה במשיכות יתר עשויה לספק אינדיקציה מוקדמת ללחץ פיננסי של משקי בית. השכר הריאלי, המותאם לאינפלציה, נמצא בירידה מאז אפריל, על פי הדוח, בעוד ששיעורי הפיגורים בהלוואות רכב ובכרטיסי אשראי נותרו יציבים יחסית במשך כשנה, בהתבסס על נתוני Moody’s Analytics.

מארק זאנדי, הכלכלן הראשי ב-Moody’s Analytics, תהה האם עלייה במשיכות יתר עלולה להפוך לאינדיקטור מקדים לבעיות אשראי מתפתחות. אפשרות זו הופכת את הנתונים האחרונים לרלוונטיים מעבר למגזר הבנקאות, במיוחד כאשר משקיעים מעריכים את עמידות ההוצאה הצרכנית בארה”ב.

במבט קדימה, מסלול עמלות משיכת היתר, הפיגורים של צרכנים והשכר הריאלי יספקו איתותים חשובים לגבי מצבם הפיננסי של משקי הבית. עלייה מתמשכת בפעילות משיכת יתר עלולה להעיד על לחץ גובר על הצרכנים, בעוד שתשומת לב רגולטורית מחודשת עלולה להשפיע על האופן שבו בנקים בונים את עמלות החשבון ומייצרים הכנסות שאינן מריבית. האיזון בין רווחיות הבנקים, הגנת הצרכן ואיכות האשראי יישאר סוגיה חשובה עבור השווקים הפיננסיים בארה”ב.