המאמץ של סין לייצב את תעשיית האנרגיה הסולארית הסובלת מעודף היצע נתקל בהתנגדות רגולטורית, כאשר רשויות התחרות מזהירות כי קונסולידציה אינה רשאית לגלוש להתנהגות מונופוליסטית. המינהל הממלכתי לפיקוח על השוק זימן יצרני פוליסיליקון מובילים והזהיר מפני פעולות מתואמות בהיקפי הייצור, במחירים ובמכירות — צעד שמקשה על ניסיונות הענף להתמודד עם עודף היצע ממושך ושחיקת רווחיות. ההתערבות מדגישה את האיזון העדין שבייג׳ינג נדרשת לו בין תמיכה בענפים אסטרטגיים לבין אכיפת כללי התחרות, בתקופה שבה שרשראות האספקה של האנרגיה המתחדשת מצויות בלחץ פיננסי כבד.

התנגדות רגולטורית פוגשת קונסולידציה תעשייתית

על פי דיווחים בתקשורת המקומית, הרגולטור קיים דיונים עם שישה גופים, בהם Tongwei Co. ו־GCL Technology Holdings, וכן עם איגוד תעשיית הפוטו-וולטאית של סין. גורמים רשמיים הזהירו את החברות שלא לתאם צמצומי קיבולת או להשפיע על מחירים באופן קולקטיבי — צעדים שעלולים להפר את דיני ההגבלים העסקיים, גם אם הם מוצגים כמהלכים לייצוב הענף.

תגובת השוק הייתה מיידית. מניית Tongwei ירדה ביותר מ־3% בשנחאי, בעוד ש־GCL איבדה מעל 4% בהונג קונג, מה שמשקף את חששות המשקיעים כי מגבלות רגולטוריות עלולות לערער את המאמצים לאזן מחדש את ההיצע ולהשיב כוח תמחור. החברות סירבו להגיב, מה שמדגיש את הרגישות הגבוהה סביב הנושא.

מדוע הפוליסיליקון נמצא תחת זכוכית מגדלת

הפוליסיליקון נמצא בלב שרשרת האספקה הסולארית, וההתרחבות המהירה בקיבולת הייצור בשנים האחרונות יצרה עודף חמור. בתגובה, יצרנים מרכזיים השקיעו במהלך השנה שעברה בפיתוח קרן שנועדה לרכוש קיבולת מיושנת ממתחרים קטנים יותר, ובכך להאיץ את תהליך הקונסולידציה. הציפיות סביב יוזמה זו סייעו להצית התאוששות במחירי הפוליסיליקון באמצע השנה, והקרן הושקה רשמית בדצמבר.

עם זאת, אנליסטים בבנק אוף אמריקה הזהירו כי הגישה עלולה להיות אגרסיבית מדי, וציינו שקונסולידציה מואצת טומנת בחובה סיכון למשיכת תשומת לב רגולטורית — חשש שכעת מתממש. אף שהתוכנית לא קרסה, האזהרה מאותתת שבייג׳ינג לא תסבול תיאום מחירים או תפוקה שמסיט רווחיות יתרה במעלה השרשרת, בעוד שהמקטעים במורד השרשרת נותרים תחת לחץ.

שרשרת אספקה שעדיין מחפשת איזון

נתונים עדכניים ממחישים גם התקדמות וגם שבריריות. מחירי הפוליסיליקון זינקו בכמעט 10% בשבוע האחרון, בעוד שמחירי הווייפרים עלו ביותר מ־8%, בתמיכת קיצוצי תפוקה ועלויות גבוהות יותר. במקביל, תפוקת הפוליסיליקון השנתית של סין ירדה בחדות ל־1.32 מיליון טון — ירידה של 28% לעומת השנה הקודמת — כאשר ייצור ינואר צפוי לרדת אף הוא.

עם זאת, הרווחיות נותרת לא אחידה. חלק מחברות הסולאר טוענות כי עליית מחירי הפוליסיליקון ללא התאוששות רחבה יותר במקטעי הווייפרים, התאים והמודולים אינה בת־קיימא. כתוצאה מכך, אנליסטים מעריכים יותר ויותר כי התאוששות הרווחים תתחלק לאורך כל שרשרת האספקה, ולא תתרכז מחדש בידי יצרני הפוליסיליקון בלבד.

התאמות אסטרטגיות מעבר למחירים

הענף מבצע גם התאמות נוספות. מהלכים כגון החלפת מתכות בסיס בכסף בתאי סולאר וחתימה על הסכמי אספקה בינלאומיים חדשים למודולים מצביעים על כך שניהול עלויות וגיוון ביקושים הופכים לחשובים לא פחות מהקונסולידציה. במקביל, הרגולטורים צפויים להמשיך להעלות את רף התקנים הענפיים ולצמצם בהדרגה סובסידיות, תוך חיזוק המעבר למשמעת שוק במקום התערבות מתואמת.

במבט קדימה, תעשיית הסולאר הסינית ניצבת בפני מסלול מורכב: הקונסולידציה אולי בלתי נמנעת, אך עליה להתרחש במסגרת גבולות רגולטוריים מחמירים יותר. האופן שבו החברות ינווטו בתוך המגבלות הללו יעצב את שולי הרווח, אמון המשקיעים ודומיננטיותה ארוכת הטווח של סין בייצור הסולארי הגלובלי.