וושינגטון מרחיבה את היקף הסנקציות נגד איראן

ארה״ב הרחיבה את מסע הסנקציות שלה נגד איראן באמצעות מיקוד ברשתות בתחומי הרכב, הרכבות, הייצור והמתכות, ובכך מרחיבה את הלחץ מעבר למגזר האנרגיה במדינה. הצעדים שננקטו ב-1 באוקטובר והוכרזו במסגרת Operation Economic Outcast, כוללים חברות איראניות וכן ספקים ומתווכים זרים הקשורים למגזרים אלה.

הצעדים מוסיפים שכבה נוספת של מגבלות פיננסיות ומסחריות בתקופה שבה הגישה של איראן לשווקים הבינלאומיים ולערוצים הפיננסיים כבר מוגבלת מאוד.

רשתות הרכב והרכבות הופכות ליעדים חדשים

תעשיית הרכב משמעותית במיוחד, משום שמשרד האוצר האמריקאי מגדיר אותה כמגזר הכלכלי הגדול ביותר באיראן מחוץ לנפט ולגז. לפי המשרד, Iran Khodro ו-SAIPA יחד מחזיקות ביותר מ-90% משוק הרכב המקומי ומייצרות כמעט 1.5 מיליון כלי רכב בשנה.

כמה חברות-בת ויצרניות אופנועים נכללו גם הן ברשימת הגופים שנפגעו מהצעדים החדשים.

מגזר הרכבות הוא מוקד נוסף, בשל תפקידו בהובלת נוסעים ומטענים. משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על Islamic Republic of Iran Railway Company, על Raja Passenger Trains Company ועל Railway Transportation Company במסגרת מסגרת הסנקציות המגזריות.

המשרד מסר כי תשתיות הרכבת הפכו חשובות יותר ויותר ללוגיסטיקה ולסחר המקומיים.

ספקים זרים מרחיבים את טווח הצעדים

המהלך האחרון אינו מתמקד רק בחברות איראניות. משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות גם על ספקים ומתווכים באינדונזיה, באיחוד האמירויות, בטורקיה ובהונג קונג, שלטענתו סיפקו חלקי רכב או תמיכה אחרת לרשתות התעשייתיות של איראן.

המשרד התמקד גם ב-Heavy Equipment Production Company ובחברה-הבת שלה בשנגחאי, וכן בחברות הקשורות לתעשיית הפלדה האיראנית.

גישה זו מגדילה את נטל הציות הפוטנציאלי על עסקים בינלאומיים, משום שהצעדים עלולים להשפיע על עסקאות הכוללות גופים שהוגדרו תחת הסנקציות, ובנסיבות מסוימות לחשוף מוסדות פיננסיים זרים לסיכון של סנקציות משניות.

אנשים וגופים אמריקאיים בדרך כלל מנועים מביצוע עסקאות הקשורות לנכסים חסומים, אלא אם חל אישור או פטור מתאים.

ההשפעה הכלכלית תלויה באכיפה וביכולת לעקוף את הסנקציות

קשה לכמת בשלב זה את ההשפעה הכלכלית המיידית של הצעדים החדשים. איראן פועלת תחת סנקציות נרחבות במשך שנים, מצב שיצר ערוצים מבוססים למסחר, לרכש ולפעילות פיננסית מחוץ למערכות המערביות המקובלות.

עם זאת, האסטרטגיה החדשה מנסה להקשות על השימוש בערוצים אלה באמצעות מיקוד בחברות שמחברות בין התעשיות האיראניות לבין ספקים ומתווכים פיננסיים בחו״ל.

עבור השווקים, המשמעות הרחבה יותר תלויה בשאלה האם הרחבת ההגבלות תשפיע על יכולת הייצור התעשייתית של איראן, על זרמי הסחר האזוריים או על הלוגיסטיקה של סחורות.

משקיעים בארה״ב ובישראל יעקבו גם אחר השפעה אפשרית על שוקי הנפט, עלויות השילוח ופרמיות הסיכון הגיאופוליטיות. השלב הבא יהיה תלוי במידה רבה באכיפה, בתגובת הספקים והמוסדות הפיננסיים הזרים ובשאלה האם איראן תצליח לשמור על גישה מסחרית באמצעות ערוצים חלופיים.