הגדרת המונח: מהם נכסים חיצוניים נטו?

כדי להבין לעומק את משמעות הנתונים, יש להגדיר תחילה מהו המדד שקובע מי היא “המדינה הנושה הגดולה בעולם”. נכסים חיצוניים נטו של מדינה מחושבים על ידי שקלול כלל הנכסים שאזרחי ותאגידי אותה מדינה מחזיקים מחוץ לגבולותיה (כגון נדל”ן, אג”ח ממשלתי זר ומניות), פחות סך הנכסים וההתחייבויות המקומיים שנמצאים בבעלותם של משקיעים זרים בתוך המדינה.

במילים פשוטות, מדד זה מציג את “ההון העודף” של המדינה בעולם. כאשר הנתון חיובי וגבוה, פירוש הדבר שהעולם חייב למדינה זו יותר משהיא חייבת לעולם. במשך עשרות שנים, העודף המסחרי האדיר של יפן תורגם להשקעות ענק ברחבי הגלובוס, מה שהפך אותה למקור האשראי המרכזי של מדינות רבות. אובדן התואר המכובד הזה מסמן את סיומו של עידן כלכלי שלם שבו יפן נתפסה כבנקאית הבלתי מעורערת של העולם כולו.

הדינמיקה שמאחורי חילופי המשמרות בצמרת

הגרף הפיננסי מציג בצורה ברורה את המגמות של השנים האחרונות. בין השנים 2019 ל-2021, הדירוג נשמר ביציבות יחסית, כאשר יפן הובילה בבטחה, גרמניה אחריה, וסין השתרכה במקום השלישי בפער ניכר. אולם, החל משנת 2021 חל שינוי דרמטי בקווי המגמה. בעוד שהקו היפני מציג עלייה מתונה ויציבה, הקווים של גרמניה ובמיוחד של סין מציגים זינוק חד וכלפי מעלה, המדגים כיצד שתי המדינות הללו ניצלו את השינויים הכלכליים הגלובליים כדי לצבור נכסים בקצב מואץ.

העלייה של גרמניה לראש הטבלה החלה כאמור ב-2024, בעיקר הודות לייצוא חזק והשקעות אירופיות מסיביות. אך הסיפור המרשים ביותר הוא של סין. הכלכלה הסינית הצליחה להאיץ את צבירת הנכסים החיצוניים שלה במהירות פנומנלית, והגיעה ל-636.3 טריליון ין. הגידול הסיני מונע מאסטרטגיה ממשלתית ארוכת טווח של השקעות בתשתיות חובקות עולם, רכישת חברות אנרגיה וטכנולוגיה במערב, והתרחבות פיננסית באסיה ובאפריקה, מה שאיפשר לה לעקוף את יפן בתוך זמן קצר.

הפרדוקס היפני: נכסי השיא מול ההתחייבויות הגדלות

אחד האלמנטים המרתקים ביותר בדוח הפיננסי הנוכחי הוא העובדה שיפן לא נחלשה במובן המוחלט. נכסיה מעבר לים רשמו צמיחה מרשימה של 8.5%, והגיעו לשווי כולל של 1,806 טריליון ין. צמיחה זו נבעה בעיקר מהמשך הפעילות הנמרצת של חברות ותאגידים יפניים המשקיעים בעסקים, מפעלים ומיזמים ברחבי העולם, תוך ניצול הזדנויות בשווקים מתעוררים ומפותחים כאחד.

אם כך, כיצד קרה שיפן בכל זאת הידרדרה בדירוג הנטו? התשובה טמונה בצד השני של המשוואה – ההתחייבויות. במקביל לצמיחת הנכסים, חלה עלייה חדה עוד יותר של 10.5% בהתחייבויותיה החיצוניות של יפן, אשר טיפסו לשווי של 1,244 טריליון ין. הסיבה העיקרית לזינוק זה היא דווקא סימן חיובי לכאורה עבור הכלכלה המקומית: גאות חסרת תקדים בשוק המניות היפני. הראלי המרשים בבורסה של טוקיו העלה באופן משמעותי את שוויים של הנכסים המקומיים. מכיוון שחלק גדול מהמניות הללו מוחזק בידי משקיעים זרים, עליית ערך השוק של החברות היפניות תורגמה אוטומטית לעלייה בהתחייבויות של יפן כלפי חוץ, מה ששחק את שורת הרווח הנטו של המדינה.