נתוני הבנייה האחרונים בארה״ב ממחישים שינוי משמעותי בכיוון שאליו מופנה ההון התאגידי. הוצאות הבנייה של מרכזי נתונים זינקו לקצב שנתי של כ-85 מיליארד דולר, בהובלת ההתרחבות המהירה של הבינה המלאכותית ותשתיות הענן, בעוד שבניית משרדים מסורתיים ממשיכה להתמודד עם לחצים הנובעים משינויים מבניים בביקוש לשטחי עבודה.

הפער מתרחב בתוך שוק בנייה רחב יותר שנותר מעורב. הוצאות הבנייה הכוללות בארה״ב עלו באוגוסט ב-0.9% לקצב שנתי מנוכה עונתיות של 2.203 טריליון דולר, אך נותרו נמוכות ב-1.7% לעומת אוגוסט 2025. הוצאות הבנייה הפרטית שלא למגורים עלו ב-1.0% לעומת יולי, ולכן להרכב ההשקעות יש חשיבות הולכת וגוברת להבנת מחזור ההשקעות הבסיסי.

תשתיות AI הפכו למנוע מרכזי של פעילות הבנייה

היקף העלייה בהוצאות על מרכזי נתונים משמעותי במיוחד. לפי הנתונים האחרונים המוצגים בנתונים המצורפים, ההוצאות הגיעו באוגוסט לכ-85 מיליארד דולר בקצב שנתי, עלייה של 73% לעומת שנה קודם לכן. ניתוח של KPMG לנתוני לשכת מפקד האוכלוסין האמריקאית הצביע באופן דומה על כך שהוצאות הבנייה של מרכזי נתונים הגיעו לקצב שנתי שיא של 85 מיליארד דולר, עלייה של 73.2% לעומת שנה קודם לכן.

העלייה משקפת יותר מאשר את בנייתם של מבנים המאכלסים שרתים. תשתיות AI דורשות השקעות גדולות במערכות חשמל, ציוד קירור, רכיבים חשמליים, תשתיות תקשורת וציוד תעשייתי ייעודי. ככל שספקיות הענן הגדולות וחברות טכנולוגיה נוספות מרחיבות את יכולות המחשוב שלהן, הוצאות ההון הנלוות זולגות יותר ויותר לשרשרת האספקה הרחבה של ענפי הבנייה והתעשייה.

הצמיחה בולטת במיוחד משום שהתרחשה בקצב החורג משמעותית ממחזור הבנייה המסורתי. מאז תחילת 2021, הנתונים המצורפים מצביעים על עלייה של כ-76 מיליארד דולר, או 823%, בהוצאות הבנייה השנתיות של מרכזי הנתונים. הדבר מצביע על כך שה-AI אינו מייצר רק ביקוש לחומרת מחשוב נוספת, אלא גם משפיע על האופן שבו ההון הפיזי מוקצה ברחבי הכלכלה האמריקאית.

שוק בניית המשרדים נע בכיוון ההפוך

הניגוד לבנייה המסורתית של משרדים חשוב לא פחות. הוצאות הבנייה של משרדים כלליים ירדו באוגוסט לכ-46 מיליארד דולר בקצב שנתי, לפי הנתונים המצורפים. מדובר בירידה של כ-10% לעומת השנה הקודמת, וברמה הנמוכה ביותר בסדרה מאז 2015.

הפער משקף שינוי מהותי בכלכלה של שוק הנדל״ן המסחרי. העבודה ההיברידית והעבודה מרחוק הפחיתו את הביקוש לשטחי משרדים מסורתיים בשווקים רבים, בעוד שיעורי תפוסה נמוכים ואי-ודאות בנוגע לצורכי העבודה העתידיים הגבילו את הפיתוח החדש. כתוצאה מכך, הון שבעבר תמך בבניית משרדים מסורתיים מופנה יותר ויותר לתשתיות הקשורות למחשוב, אנרגיה ושירותים דיגיטליים.

התוצאה היא פער שיא של 39 מיליארד דולר בין הוצאות הבנייה השנתיות של מרכזי נתונים לבין הוצאות הבנייה של משרדים כלליים. הפער משמעותי משום שהוא ממחיש כיצד שינוי טכנולוגי יכול לשנות את הכלכלה הפיזית: מבנים שנועדו לתמוך בבינה מלאכותית מושכים כעת היקף גדול משמעותית של הון בנייה נוסף בהשוואה למבנים שנועדו בעיקר לתעסוקה משרדית מסורתית.

מחזור ההשקעות ב-AI מתרחב מעבר לחברות הטכנולוגיה

נתוני הבנייה ממחישים גם מדוע אין לבחון את מחזור ההשקעות ב-AI רק דרך ביצועי חברות השבבים והתוכנה. מרכזי נתונים דורשים כמויות גדולות של חשמל, מערכות קירור ייעודיות, גנרטורים, שנאים, מכונות בנייה ותשתיות פיזיות נוספות. לפיכך, גל ההשקעות יוצר ביקוש פוטנציאלי בקרב קבוצה רחבה הרבה יותר של ספקיות תעשייה ותשתיות.

תשתיות האנרגיה הופכות לחשובות במיוחד כאשר יזמים נתקלים במגבלות בחיבור לרשת החשמל. Reuters דיווחה לאחרונה כי הביקוש לטורבינות גז קטנות עולה, כאשר יזמי מרכזי נתונים מחפשים מקורות חשמל מהירים מאחורי המונה בזמן שהם ממתינים להשלמת קיבולת קבועה ברשת. המחקר שצוטט על ידי Reuters צופה כי עד 2030 יתווספו כמעט 30 ג׳יגה-ואט של ייצור חשמל בגז מאחורי המונה, כאשר מרכזי הנתונים יהיו אחראים לרוב המכריע של התוספת.

הדבר יוצר הבחנה חשובה בין השקעות ב-AI לבין בנייה הקשורה ל-AI. הראשונות כוללות ציוד מחשוב ותוכנה, בעוד שהשניות כוללות את התשתיות הפיזיות הנדרשות להפעלת המערכות הללו. יחד, הן מייצגות מחזור רחב בהרבה של הוצאות הון, עם השלכות על ענפי הבנייה, חברות התשתיות, ציוד תעשייתי ושוקי האנרגיה.

בהמשך, השאלה המרכזית היא אם קצב ההשקעות הנוכחי במרכזי נתונים יישאר מוצדק מבחינה כלכלית ככל שההוצאות מגיעות לרמות חסרות תקדים. השוק יצטרך לעקוב אחר הביקוש ל-AI, שיעורי הניצול של מרכזי הנתונים, זמינות החשמל, עלויות המימון והתשואה שמייצרות השקעות התשתית ההולכות וגדלות. עבור הכלכלה האמריקאית, הפער המתרחב מול בניית המשרדים המסורתית כבר ממחיש כי ה-AI משנה לא רק את סקטור הטכנולוגיה, אלא גם את הקצאת ההון הפיזי ברחבי הכלכלה.