ארצות הברית ואיראן צפויות לחדש את השיחות הגרעיניות בז׳נבה ב-26 בפברואר, כאשר מתווכים מעומאן מאותתים על דחיפה דיפלומטית מחודשת להשלמת הסכם. השיחות מתקיימות על רקע הצטברות צבאית משמעותית של ארה״ב במזרח התיכון ואזהרות מפורשות יותר ויותר מצד הנשיא דונלד טראמפ כי חלון ההזדמנויות של טהרן להסכמה הולך ונסגר. השווקים עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות, שכן מחירי האנרגיה, היציבות האזורית וסנטימנט הסיכון הגלובלי תלויים בשאלה האם הדיפלומטיה תגבר על ההסלמה.

דיפלומטיה תחת לחץ

שר החוץ האיראני עבאס עראקצ׳י אישר כי הוא מצפה להיפגש בז׳נבה עם השליח המיוחד של ארה״ב סטיב ויטקוף, והביע אופטימיות כי פתרון “win-win” עדיין אפשרי. שר החוץ העומאני בדר אלבוסעידי תיאר את הסבב הקרוב כהזדמנות “ללכת צעד נוסף” לקראת השלמת הסכם, והצביע על כך שהמומנטום לא נעצר לחלוטין.

עם זאת, העמדה הציבורית של וושינגטון מסבכת את הטון. הנשיא טראמפ ציין לאחרונה כי הוא שוקל תקיפות מוגבלות אם השיחות ייכשלו, והציב דד-ליין של כ-10 עד 15 ימים. ארה״ב פרסה שני נושאות מטוסים ונכסים צבאיים נוספים באזור — ההצטברות הגדולה ביותר זה שנים — מה שמחזק את אמינות האיום בפעולה אפשרית.

המחלוקת המרכזית נותרת סביב העשרת אורניום. ויטקוף הבהיר כי “אפס העשרה” הוא תנאי אמריקאי שאינו נתון למשא ומתן, בעוד שטהרן מתעקשת כי ההעשרה היא זכות ריבונית וכי תוכניתה גרעינית היא למטרות שלום. עמדות מנוגדות אלו ממחישות עד כמה הצדדים רחוקים בעקרונות הליבה, גם כאשר המו״מ מחפש פשרות טכניות.

השלכות על השווקים ועל האנרגיה

עבור השווקים הפיננסיים, השיחות קשורות ישירות לתמחור סחורות ולפרמיות סיכון גיאופוליטיות. מחירי הנפט עלו בשבועות האחרונים על רקע חששות כי עימות עלול לשבש את הזרימות דרך מצר הורמוז — נקודת חנק חיונית לשינוע נפט עולמי. פריצת דרך דיפלומטית עשויה להקל על הלחץ כלפי מעלה במחירי האנרגיה, בעוד שכישלון עלול להעצים תנודתיות בנפט, במניות ובמטבעות.

מעבר לאנרגיה, ישיבת מועצת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ב-2 במרץ מוסיפה שכבת סיכון נוספת. דיפלומטים עשויים לשקול גינוי של איראן או הפניית הסוגיה למועצת הביטחון של האו״ם, מה שעלול להוביל להסלמת סנקציות או לבידוד דיפלומטי.

בנוסף, דיווחים כי איראן הסכימה לעסקת נשק בהיקף 500 מיליון אירו עם רוסיה מדגישים את ההסתבכויות הגיאופוליטיות הרחבות המשפיעות על המו״מ. התפתחויות כאלה עשויות להקשיח עמדות בוושינגטון ולסבך את בניית הקונצנזוס בז׳נבה.

משמעויות אסטרטגיות ומבט קדימה

הסביבה הנוכחית משקפת איזון עדין בין מנופי לחץ לכפייה לבין מעורבות דיפלומטית. בעוד איתותים צבאיים עשויים לחזק את עמדת המיקוח של ארה״ב, הם גם מעלים את מחיר הטעות בחישוב. עבור איראן, השגת הקלה בסנקציות ויציבות כלכלית נותרת תמריץ משמעותי, אך שיקולים פוליטיים פנימיים מגבילים את הגמישות.

משקיעים וקובעי מדיניות יתמקדו בשאלה האם ניתן לגבש מסגרת שתצמצם את מחלוקת ההעשרה ותספק דרישות פיקוח ואימות. אפילו הסכם ביניים מוגבל עשוי להפחית את סיכון העימות המיידי ולמתן תנודתיות בסחורות.

עם זאת, אם השיחות יקרסו, האזור עלול להתמודד עם חוסר יציבות מחודש בעל השלכות לשווקים הגלובליים. כאשר הדד-ליינים מתקרבים והרטוריקה מתחדדת, ז׳נבה מייצגת יותר מסבב דיפלומטי נוסף — זהו רגע מכריע שיקבע האם שנת 2026 תעוצב על ידי בלימה מוסכמת או הסלמה מתגברת.