וושינגטון מרחיבה את מגבלות היבוא

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ חתם ביום שלישי על חמש הצהרות נשיאותיות המטילות מגבלות חדשות על מוצרים מקנדה, ומחליפות מכסים קיימים בשיעור של 50% על כמה מהקטגוריות שנבחרו. הצעדים חלים על מוצרים ובהם בירת מאלט, יין, סיידר, וויסקי, וודקה ומשקאות חריפים אחרים, וכן בירה ללא אלכוהול, מוצרי מי גבינה, מולסה, אופנועים גדולים וטוסטוסים.

המגבלות צפויות להיכנס לתוקף ב-29 בספטמבר. בנפרד, שינויים במכסים החלים על מוצרים קנדיים נוספים, בהם הוספת רכבי שטח מסוג all-terrain vehicles ועורות בעלי חיים, לצד הסרת מלח סלעים ומלט, צפויים להיכנס לתוקף ב-15 בספטמבר.

הבית הלבן מסתמך על סעיף 338 לחוק המכסים משנת 1930 כבסיס המשפטי לאיסורי היבוא. הממשל טוען כי היחס של קנדה ליצוא האמריקאי במגזרי האלכוהול, מוצרי החלב וכלי הרכב מהווה פרקטיקות מפלות נגד המסחר האמריקאי.

קנדה מגיבה בצעדי תגמול רחבים

תגובתה של אוטווה נכנסה לתוקף ביום שלישי בשעה 00:01, עם הטלת מכסים על יותר מ-700 מוצרים אמריקאיים. הצעדים מכסים תעשיות החל מפלדה ומוצרי חלב ועד ציוד חקלאי, אלקטרוניקה, עיסת נייר ונייר, עם שיעורי מכס של 15%, 25% ו-50%.

ראש ממשלת קנדה, Mark Carney, הגן על צעדי התגובה כחלק מאסטרטגיה רחבה יותר לחיזוק הייצור המקומי ולגיוון קשרי הסחר הבינלאומיים של קנדה. דבריו מצביעים על כך שאוטווה נערכת לארגון מחדש אפשרי וממושך של זרמי הסחר, במקום להניח כי היחסים המסחריים בין ארה״ב לקנדה יחזרו במהירות למתכונת הקודמת.

הבית הלבן הורה גם ל-General Services Administration להסיר מוצרים ממקור קנדי ממערך ה-Multiple Award Schedules, מערכת רכש פדרלית המייצגת יותר מ-$50 מיליארד ברכישות ממשלתיות.

למשא ומתן צפויה דרך קשה לחזרה למסלול

ההסלמה האחרונה מגיעה לאחר קריסת שיחות הסחר בסוף אוגוסט. Carney השעה את המגעים לאחר שטען כי צוותי המשא ומתן האמריקאיים הציגו תנאים בלתי הוגנים. מנגד, נציג הסחר האמריקאי Jamieson Greer דחה את התיאור הזה וטען כי קנדה ביקשה ויתורים נוספים לאחר שכבר נקבעה מסגרת להסכם.

למרות צעדי הסחר האגרסיביים יותר ויותר, התקשורת בין שתי הממשלות לא הופסקה לחלוטין. Greer ושר הסחר הקנדי Dominic LeBlanc נותרו בקשר, ושיחה נוספת צפויה כאשר שני הצדדים יבחינו האם עדיין קיים מסלול חלופי להסכם.

עם זאת, אף אחת מהממשלות אינה משדרת בשלב זה דחיפות לחזור לשולחן המשא ומתן. לפי דיווחים, קנדה בוחנת מה עשויות להיות המשמעויות של קשרים כלכליים הדוקים יותר עם האיחוד האירופי, כחלק מהמאמץ של אוטווה למצוא חלופות לתלותה בשוק האמריקאי.

ענף הרכב עשוי להפוך לנקודת העימות הבאה

הסיכון העתידי המשמעותי ביותר עשוי לחרוג מהמוצרים שעליהם הוטלו המגבלות החדשות. איום נפרד מצד ארה״ב להעלות את המכסים על כלי רכב קנדיים מ-25% ל-50% החל מ-1 בינואר 2027 עדיין עומד בעינו.

עבור משקיעים בארה״ב ובישראל, סוגיית הרכב ראויה לתשומת לב מיוחדת, משום שתעשיית הרכב בצפון אמריקה נשענת במידה רבה על שרשראות אספקה משולבות החוצות את הגבול. עלייה משמעותית במכסים עלולה להגדיל את עלויות הייצור, לשבש החלטות רכש ולהפעיל לחץ נוסף על מחירי כלי הרכב ועל שולי הרווח של החברות.

מה המשקיעים צריכים לעקוב אחריו בהמשך?

השאלה המרכזית עבור השווקים בטווח המיידי היא האם ההגבלות החדשות יהפכו למנוף לסבב נוסף של משא ומתן, או שמדובר בתחילתו של ארגון מחדש ממושך של הסחר בצפון אמריקה. חברות החשופות לספקים קנדיים, ליצוא מארה״ב או לשווקי צריכה חוצי-גבולות עשויות להידרש לבחון מחדש את אסטרטגיות התמחור, הרכש והמלאי שלהן.

האיתותים המרכזיים הבאים יהיו כל התקדמות במשא ומתן בין ארה״ב לקנדה, יישום שינויי המכסים בספטמבר והאיום על תעשיית הרכב בינואר 2027. אם אף אחד מהצדדים לא ייסוג, הסכסוך עלול להשפיע יותר ויותר על ציפיות האינפלציה, השקעות החברות והחלטות בנוגע לשרשראות האספקה ברחבי צפון אמריקה.

תובנות לסיום

הצעדים האחרונים מייצגים הרחבה משמעותית של סכסוך הסחר בין ארה״ב לקנדה, ומעבירים אותו מעבר למכסים קונבנציונליים לעבר מגבלות יבוא ישירות על מוצרים נבחרים. תגובת התגמול של קנדה, בהיקף מקביל, מצביעה על כך ששתי הממשלות מוכנות לספוג לחץ כלכלי תוך קידום יעדים אסטרטגיים רחבים יותר.

עבור השווקים, הסיכון המרכזי אינו מסתכם בעלות של מכסים בודדים. הסיכון הוא שחברות יתחילו לעצב מחדש באופן קבוע את שרשראות האספקה שלהן סביב סביבת סחר צפון-אמריקאית מפוצלת יותר. לכן, המשקיעים צריכים להתמקד בהשפעה המצטברת על שולי הרווח, המחירים, הוצאות ההון והמסחר החוצה גבולות, ולא לבחון כל הכרזה על מכס בנפרד.