שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט החריף ביום שלישי את הקמפיין הכלכלי של וושינגטון נגד איראן, כאשר קרא למדינות ה-G7 ולבעלות ברית אירופיות להרחיב את הסנקציות הפיננסיות נגד רשתות המימון של טהראן. בנאומו בכנס “No Money for Terror” בפריז, הציג בסנט את הלחץ הכלכלי ככלי מרכזי בעימות הגיאופוליטי הרחב יותר, וקרא לשותפות הבינלאומיות לנקוט צעדים אגרסיביים יותר נגד הפעילות הפיננסית של איראן, הכנסות הנפט שלה ומנגנוני עקיפת הסנקציות.

וושינגטון מגבירה את הלחץ הפיננסי על איראן

דבריו של בסנט משקפים את החשיבות ההולכת וגוברת של סנקציות פיננסיות ככלי אסטרטגי בעימות המחריף בין ארצות הברית לאיראן. שר האוצר אמר כי וושינגטון פועלת להרחבת שיתוף הפעולה הבינלאומי במטרה לפרק את תשתיות המימון של טהראן, כולל חברות קש, רשתות פרוקסי, פעילות במטבעות קריפטוגרפיים וערוצי בנקאות בינלאומיים.

לדברי בסנט, ארצות הברית כבר הצליחה לפגוע בעשרות מיליארדי דולרים של הכנסות נפט איראניות פוטנציאליות באמצעות אכיפת סנקציות והגבלות פיננסיות. הוא ציין כי “מערכת סנקציות מודרנית” החלישה את גישתה של איראן למערכת הפיננסית העולמית והגבילה מימון לפעילות צבאית, לתוכנית הגרעין ולארגוני שליחים אזוריים.

האסטרטגיה של הממשל נועדה להעמיק את הבידוד הכלכלי של איראן, תוך ניסיון לצמצם השפעות בלתי רצויות על השווקים הגלובליים. בסנט הדגיש כי הסנקציות העתידיות יתבססו על צעדים “אגרסיביים וממוקדים” בעלי לוחות זמנים מוגדרים, מה שמעיד על מעבר למנגנוני אכיפה גמישים ודינמיים יותר.

במקביל, וושינגטון מנסה לשכנע את שותפותיה האירופיות לקחת חלק פעיל יותר בקמפיין באמצעות צעדים נגד גופים פיננסיים הקשורים לאיראן ופועלים בזירה הבינלאומית.

השווקים הגלובליים נותרים רגישים לסיכונים גיאופוליטיים

העימות הכלכלי המתרחב מול איראן ממשיך להשפיע על השווקים הפיננסיים בעולם, בעיקר בסקטורי האנרגיה והאג”ח. העימות המתמשך כבר תרם לעליית מחירי הנפט, להחרפת חששות האינפלציה ולהגברת התנודתיות בשווקי האג”ח.

המשקיעים ממשיכים לעקוב בדריכות אחר ההתפתחויות סביב מצר הורמוז — נתיב שיט מרכזי ליצוא נפט עולמי. השיבושים באזור הגבירו את החששות ממחסור ממושך באנרגיה ומלחצי אינפלציה מתמשכים, שעלולים לסבך את החלטות הבנקים המרכזיים בעולם.

קמפיין הלחץ הכלכלי של הממשל האמריקאי מגיע בתקופה שבה כלכלות רבות כבר מתמודדות עם האטה בצמיחה, עלויות מימון גבוהות ופיצול גיאופוליטי גובר. הרחבת הסנקציות עלולה להכביד עוד יותר על יחסי הסחר הבינלאומיים ולהגביר את אי־הוודאות עבור תאגידים רב־לאומיים הפועלים בשווקים הגלובליים.

השווקים הפיננסיים מפרשים יותר ויותר התפתחויות גיאופוליטיות דרך פריזמת האינפלציה. מחירי האנרגיה הגבוהים על רקע חוסר היציבות במזרח התיכון כבר דחפו את תשואות האג”ח לעלייה חדה, והובילו משקיעים לבחון מחדש את התחזיות להורדות ריבית בארצות הברית ובאירופה.

הכלכלה הופכת לכלי מרכזי במדיניות החוץ האמריקאית

נאומו של בסנט ממחיש כיצד שימוש בכלים כלכליים הפך לעמוד תווך באסטרטגיית מדיניות החוץ של ארצות הברית. במקום להסתמך רק על לחץ צבאי, וושינגטון עושה שימוש גובר במערכת הפיננסית, באכיפת סנקציות ובגישה למערכת הבנקאות הגלובלית כאמצעי השפעה גיאופוליטיים.

שר האוצר קרא לשותפות הבינלאומיות לזהות חברות חזית איראניות, להקפיא נכסים, לחסום ערוצים פיננסיים ולהדק את הפיקוח על מנגנוני עקיפת סנקציות. השימוש הגובר במטבעות קריפטוגרפיים ובמערכות פיננסיות חלופיות הפך גם הוא למוקד מרכזי באכיפה האמריקאית.

עם זאת, חלק מהאנליסטים מזהירים כי מדיניות סנקציות אגרסיבית יותר עלולה להאיץ את הפיצול במערכת הפיננסית הגלובלית. מדינות הנתונות לסנקציות אמריקאיות בוחנות יותר ויותר מנגנוני תשלום חלופיים והסדרי סחר שאינם מבוססי דולר, במטרה להפחית את התלות בתשתיות הפיננסיות המערביות.

בהמשך, המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר יכולתה של וושינגטון לגייס תמיכה בינלאומית רחבה יותר לאסטרטגיית הסנקציות שלה. הצלחת הקמפיין עשויה להיות תלויה לא רק בעוצמת הלחץ הכלכלי, אלא גם במידת האחדות של בעלות הברית ככל שהמתיחות הגיאופוליטית והעלויות הכלכליות ימשיכו לעלות.