בית המשפט העליון של ארצות הברית סיפק, לדעת כלכלנים רבים, נקודת יציאה אפשרית לאג’נדת המכסים האגרסיבית של הנשיא דונלד טראמפ, כאשר קבע ברוב של 6–3 כי מרכיבים מרכזיים במכסי הייבוא שהוטלו מכוח סמכויות חירום אינם חוקיים. השווקים פירשו בתחילה את ההחלטה כסימן אפשרי להפחתת חיכוך מסחרי ולהוזלת עלויות לצרכנים. אולם בתוך שעות ספורות טראמפ אותת כי אינו מתכוון לסגת. במקום זאת, הוא פעל להפעיל סמכויות סטטוטוריות חלופיות כדי לשמר — ואף להרחיב — את המכסים. התוצאה: אי־הוודאות המסחרית נותרת מושרשת, עם השלכות על הצמיחה, האינפלציה וההשקעות ההוניות.

כישלון משפטי — אך לא נסיגה מדינית

פסיקת בית המשפט ביטלה רבים מהמכסים שהוטלו מכוח סמכויות חירום, אך הותירה על כנן סמכויות מסחר אחרות. טראמפ הכריז במהירות על מכס עולמי בשיעור של 10% לפי סעיף 122 לחוק הסחר משנת 1974, ובהמשך העלה אותו לתקרה הסטטוטורית של 15%. בעוד שמכסים לפי סעיף 122 מחייבים אישור הקונגרס מעבר ל־150 ימים, הממשל רמז על גמישות בניהול לוחות הזמנים הללו.

אפשרויות נוספות עדיין עומדות על הפרק. סעיף 301 לחוק הסחר משנת 1974 מאפשר הטלת מכסים בעקבות חקירות בנוגע לפרקטיקות מסחר בלתי הוגנות, ללא תקרה מפורשת לשיעור או למשך הזמן. טראמפ התייחס גם לסעיף 338 לחוק המכסים משנת 1930, הוראה נדירה לשימוש שיכולה לאשר מכסים בשיעור של עד 50% על מדינות שייחשבו כמפלה — מנגנון ששורשיו בעידן חוק סמוט-הולי.

שיעור המכסים האפקטיבי בארצות הברית, שעמד סמוך ל־10% לפני הפסיקה, ירד לכ־4.5%, אך עלול לשוב ולעלות מעל לרמות קודמות אם יופעלו הסמכויות החדשות באופן אגרסיבי. עבור עסקים ומשקיעים, הסוגיה המרכזית אינה רק שיעור המכס עצמו אלא חוסר הוודאות באשר להתפתחותו.

לחץ על ההשקעות ואיתותים משוק העבודה

נתונים כלכליים מצביעים על כך שהמכסים כבר השפיעו על התנהגות תאגידית. השקעות עסקיות מחוץ למגזר הטכנולוגיה התכווצו בשנה האחרונה — תופעה נדירה מחוץ לתקופות מיתון. גם קצב יצירת המשרות הואט משמעותית, והיה החלש ביותר מאז 2003 מחוץ לתקופות משבר. התעסוקה בתעשייה, על אף שהייתה יעד מרכזי להגנת מכסים, ירדה ביותר מ־80 אלף משרות.

כלכלנים טוענים כי תנודתיות מדינית — ולא רק גובה המכסים — תרמה להססנות בהשקעות הוניות. גם אם רמות המכס הממוצעות יישארו יציבות, שינויים במכסים ספציפיים למוצר או למדינה יוצרים מנצחים ומפסידים יחסיים, ומקשים על תכנון שרשראות אספקה.

חלק מהאנליסטים מעריכים כי הממשל עשוי להשתמש במסגרות משפטיות חופפות כדי לשמר לחץ מכסי כולל תוך חלוקה מחדש של המבנה. התאמה כזו עלולה להעמיק את העמימות העסקית, במיוחד בענפים החשופים לסחר.

מחירים, פוליטיקה וסיכון מדיניות

מנקודת מבט צרכנית, החלטת בית המשפט העליון אינה צפויה להביא להקלה מיידית. חברות לעיתים נדירות מורידות מחירים לאחר שהעלו אותם, במיוחד על רקע אי־בהירות מדינית. גם אם בתי המשפט יחייבו בסופו של דבר החזר של הכנסות ממכסים שנגבו בעבר — המוערכות בכ־134 מיליארד דולר — כלכלנים אינם מצפים להעברה משמעותית של החיסכון לצרכנים.

הערכות מצביעות על כך שהמכסים העלו את נטל המס הממוצע למשק בית בכ־1,000 דולר בשנה האחרונה, עם תחזיות לעליות נוספות לפני התערבות בית המשפט. עם זאת, דעת הקהל כלפי מכסים נעשתה שלילית יותר, במיוחד נוכח המשך המחירים הגבוהים.

האירוניה הרחבה היא שביקורת שיפוטית שנועדה להגביל חריגה מסמכות ביצועית עשויה דווקא לזרז מסלולים חלופיים להמשך הרחבת המכסים. משקיעים ניצבים כעת מול סביבה שבה סמכות משפטית, חישוב פוליטי והשפעה כלכלית מצטלבים.

במבט קדימה, השווקים יעקבו מקרוב אחר האפשרות להתערבות של הקונגרס, אחר פרשנות בתי המשפט בנוגע לחובת החזרים, ואחר תגובות אפשריות של שותפות סחר בינלאומיות. בסביבה מקרו-כלכלית שברירית המאופיינת בהאטה בצמיחה ובמתיחות גיאופוליטית, מדיניות הסחר נותרת משתנה קריטי. במקום להפחית אי־ודאות, ייתכן שהפסיקה רק שינתה את צורתה.