סנדרס מבקש לחלק את פירות הצמיחה של הבינה המלאכותית

הסנאטור ברני סנדרס, עצמאי ממדינת ורמונט, הציג ביום חמישי יוזמה חדשה שנועדה להבטיח כי הציבור האמריקאי ייהנה באופן ישיר מהרווחים הכלכליים הנוצרים כתוצאה מהתפתחות הבינה המלאכותית.

על פי ההצעה, חברות בינה מלאכותית גדולות יחויבו להעביר מניות בהיקף השווה למס חד-פעמי של 50% מערכן לקרן עושר ריבונית חדשה של ארצות הברית. לפי הערכות משרדו של סנדרס, שווי הקרן עשוי להגיע לכ-7 טריליון דולר.

התשואות שיניבו נכסי הקרן ישמשו למימון תשלומים שנתיים לכלל אזרחי ארצות הברית.

“לא ייתכן שטכנולוגיה מהפכנית זו תהיה בשליטתם של קומץ מהאנשים העשירים ביותר בעולם, שכל מטרתם היא למקסם רווחים”, אמר סנדרס בעת הצגת התוכנית.

כיצד צפוי לפעול דיבידנד הבינה המלאכותית

לפי הערכות לשכתו של סנדרס, תשואה שנתית של 5% על נכסי הקרן עשויה לאפשר חלוקת תשלום של כ-1,000 דולר בשנה לכל אזרח אמריקאי.

הקרן תנוהל על ידי ועדה עצמאית בת שבעה חברים, אשר תמונה על ידי נשיא ארצות הברית ותאושר על ידי הסנאט. לוועדה תהיה גם זכות למנות נציגים לדירקטוריונים של החברות שבהן תחזיק הקרן.

בנוסף, חברות בינה מלאכותית חדשות שיעמדו בספי פעילות מסוימים, כגון הכנסות שנתיות של 200 מיליון דולר ומעלה, עשויות להיכלל בעתיד במסגרת התוכנית.

ענקיות הטכנולוגיה עשויות להיות מושפעות

הצעת החוק אינה מוגבלת לחברות AI טהורות בלבד, אלא עשויה להשפיע גם על פעילויות הבינה המלאכותית של כמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם.

לפי סנדרס, החברות שעשויות להיכלל במסגרת ההצעה כוללות את Nvidia, Google, Microsoft, Amazon, OpenAI, Anthropic ו-SpaceX שבשליטת אילון מאסק.

הצעת החוק דורשת הפרדה בין פעילויות הבינה המלאכותית לבין יתר תחומי הפעילות של החברות. עם זאת, עדיין קיימות שאלות רבות לגבי אופן היישום וההגדרה של הפרדה כזו בפועל.

החשש מהשפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה

היוזמה משקפת חשש גובר בקרב מחוקקים מההשפעות הכלכליות של אוטומציה מונעת בינה מלאכותית ומהאפשרות לפגיעה בתעסוקה.

סנדרס טוען כי אם טכנולוגיות AI יובילו לעלייה משמעותית ברווחי החברות לצד צמצום הזדמנויות תעסוקה, הציבור הרחב צריך ליהנות מחלק מהעושר שייווצר כתוצאה מכך.

הנושא זוכה לתשומת לב גוברת על רקע היקפי ההשקעות האדירים בתחום והתרחבות מהירה של טכנולוגיות בינה מלאכותית במגוון ענפים.

קונצנזוס מפתיע בין מחנות פוליטיים

אחד ההיבטים הבולטים בהצעה הוא הדמיון לעמדות שהביע לאחרונה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

טראמפ ציין מוקדם יותר החודש כי ממשלו בוחן אפשרות להחזיק אחזקות ממשלתיות בחברות AI מובילות, אם כי טרם הוצגה תוכנית רשמית בנושא.

העובדה כי רעיונות דומים עולים משני צדי המפה הפוליטית מצביעה על דאגה גוברת מהצטברות כוח ועושר בידי מספר מצומצם של חברות טכנולוגיה.

מומחי מדיניות טכנולוגיה מציינים כי רעיונות שבעבר נחשבו קיצוניים יחסית הופכים בהדרגה לחלק מהדיון המרכזי ככל שהשפעת הבינה המלאכותית מתרחבת.

תגובות מעורבות מצד התעשייה

חלק ממובילי תעשיית הבינה המלאכותית כבר החלו לבחון מודלים חלופיים לשיתוף הציבור ברווחים העתידיים של התחום.

מנכ”ל OpenAI, סם אלטמן, נפגש לאחרונה עם סנדרס לדיון בדרכים להרחבת הבעלות הציבורית והשתתפות הציבור בערך הכלכלי שייווצר מטכנולוגיות AI. גם חברת Anthropic הציעה בעבר מנגנונים שונים לשיתוף הציבור בפירות הצמיחה של התחום.

מנגד, חברות טכנולוגיה רבות מביעות הסתייגות מרעיון של בעלות ממשלתית ישירה. נשיא Microsoft, בראד סמית’, אמר לאחרונה כי החברה אינה מעוניינת למכור את עצמה לממשלה כלשהי, עמדה המשקפת את ההתנגדות הרחבה בתעשייה למודלים של בעלות ציבורית כפויה.

הציבור ממשיך להביע חשש מהתפתחות ה-AI

הצעת החוק מגיעה בתקופה שבה החשש הציבורי מפני בינה מלאכותית ממשיך לעלות.

סקר של Pew Research Center מצא כי רוב האמריקאים סבורים שהתפתחות הבינה המלאכותית מתקדמת בקצב מהיר מדי. רבים מהנשאלים הביעו גם חוסר אמון ביכולתם של רגולטורים ושל חברות הטכנולוגיה לנהל את התחום באופן אחראי.

תומכי ההצעה טוענים כי השתתפות ישירה של הציבור ברווחים עשויה לסייע בהפחתת החששות ולהבטיח שהעושר הנוצר מהטכנולוגיה יתחלק באופן רחב יותר.

מבט קדימה

למרות תשומת הלב הציבורית שקיבלה היוזמה, סיכוייה לעבור בקונגרס הנשלט על ידי הרפובליקנים נחשבים מוגבלים בשלב זה.

מדובר באחת ההתערבויות הרחבות ביותר שהוצעו אי פעם כלפי תעשיית הטכנולוגיה, והיא צפויה לעורר התנגדות משמעותית מצד חברות, משקיעים וארגוני עסקים.

עם זאת, עצם קיומו של הדיון משקף שינוי עמוק באופן שבו מחוקקים וקובעי מדיניות תופסים את השפעת הבינה המלאכותית על הכלכלה. ככל שהטכנולוגיה ממשיכה לשנות שווקים, מקומות עבודה ומודלים עסקיים, שאלות של בעלות, חלוקת עושר והשתתפות ציבורית צפויות להפוך לחלק מרכזי יותר ויותר מהדיון הכלכלי והרגולטורי בארצות הברית.