שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אותת על הסלמה משמעותית בקמפיין הכלכלי של וושינגטון נגד איראן, ותיאר את הצעדים המתוכננים כ״מתקפה הפיננסית הגדולה ביותר שאי פעם הופעלה נגד יריב״. המהלך מגיע כאשר המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון ממשיכה להיות גורם מרכזי עבור שווקי העולם, ובמיוחד עבור שווקי האנרגיה שכבר רגישים לשיבושים בהפקת נפט ובשינועו.

וושינגטון מרחיבה את הלחץ הכלכלי על טהרן

האסטרטגיה האמריקאית צפויה להתמקד בניתוק איראן ממקורות מטבע החוץ ובהגבלת יכולתה לנהל סחר בינלאומי. הכנסות מנפט צפויות להישאר יעד מרכזי, משום שיצוא אנרגיה מהווה אחד ממקורות ההכנסה החשובים ביותר של איראן במטבע חוץ.

הגישה הרחבה יותר עשויה לכלול גם מוסדות פיננסיים, חברות ספנות, סוחרים ועסקים שממשיכים לקיים עסקאות עם איראן. צעדים כאלה ירחיבו את ההשפעה מעבר לחברות איראניות ועלולים להפעיל לחץ נוסף על חברות בינלאומיות וממשלות המקיימות קשרים מסחריים עם טהרן.

מבחינת וושינגטון, המטרה היא להגדיל את העלות הכלכלית של פעילות איראן, תוך צמצום יכולתה לממן פעילות צבאית ואסטרטגית. עם זאת, יעילות הקמפיין תהיה תלויה במידה רבה באכיפתו ובנכונותן של כלכלות מרכזיות אחרות לציית להגבלות האמריקאיות.

שווקי הנפט ניצבים בפני סיכון גיאופוליטי חדש

המתקפה הפיננסית מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבור שווקי האנרגיה. איראן היא יצרנית ויצואנית נפט משמעותית, בעוד שמצר הורמוז נותר אחד מנתיבי השינוע החשובים ביותר בעולם לאנרגיה. כל צעד שיגביל באופן משמעותי את יצוא הנפט האיראני או יגדיל את הסיכונים סביב נתיב המים עלול ליצור תנודתיות נוספת במחירי הנפט הגולמי.

מחירי נפט גבוהים יותר ישפיעו מעבר למגזר האנרגיה. נפט יקר יותר עלול להעלות את עלויות התחבורה והייצור, להקשות על המאמצים לבלום את האינפלציה ולהשפיע על הציפיות בנוגע לריביות. עבור כלכלות המייבאות נפט, ובהן ישראל ושווקים רבים באירופה ובאסיה, זעזוע אנרגיה ממושך עלול להפעיל לחץ על כוח הקנייה של משקי הבית ועל שולי הרווח של חברות.

במקביל, השווקים יבחינו בין סנקציות שמפחיתות את יצוא הנפט האיראני לבין צעדים המאיימים על היצע האנרגיה האזורי הרחב יותר. לתרחיש השני עלולה להיות השפעה משמעותית בהרבה על התנאים הכלכליים העולמיים.

סנקציות משניות עלולות להגביר את הלחץ על שווקי העולם

אחד ההיבטים החשובים ביותר באסטרטגיה האמריקאית יהיה האופן שבו וושינגטון תתייחס לחברות ולמדינות צד שלישי שימשיכו לסחור עם איראן. אם ארה״ב תאכוף באופן אגרסיבי סנקציות משניות, מוסדות פיננסיים וחברות מחוץ לאיראן עלולים להתמודד עם החלטות מורכבות בנוגע לשאלה האם להמשיך בקשרים מסחריים עם טהרן או לשמור על גישה למערכת הפיננסית האמריקאית.

דינמיקה זו עלולה להגביר את הלחץ על מדינות שנותרות רוכשות מרכזיות של נפט איראני ולסבך את זרימות הסחר העולמיות. היא עשויה גם לחזק את תפקידו של הסיכון הגיאופוליטי בשווקי המטבע, האג״ח והסחורות.

המשקיעים יעקבו אחר הצעדים הספציפיים שעליהם תכריז מחלקת האוצר האמריקאית, אחר תגובת איראן ואחר תגובתן של שותפות הסחר המרכזיות. מחירי הנפט, פעילות השיט, מצר הורמוז וציפיות האינפלציה יהיו אינדיקטורים מרכזיים לשאלה האם הקמפיין הפיננסי יישאר ברובו מוגבל או יתפתח לזעזוע כלכלי עולמי רחב יותר. היקף האזהרה של בסנט מצביע על כך שהשלב הבא בעימות הכלכלי בין ארה״ב לאיראן עשוי להפוך לגורם משמעותי בשווקים הרבה מעבר למזרח התיכון.