היקף החוב הציבורי של בריטניה גדל באופן משמעותי במהלך רבע המאה האחרונה, ומציב אתגר הולך וגובר בפני קובעי המדיניות והשווקים הפיננסיים.

על פי נתוני קרן המטבע הבינלאומית, יחס החוב הממשלתי נטו לתוצר עלה מ-30.4% בשנת 2001 ל-95.5% בשנת 2026. מדובר בעלייה של כ-65 נקודות אחוז, מהגבוהות שנרשמו בקרב הכלכלות המפותחות בתקופה זו.

מבין כלל המדינות שנבחנו, רק בוצואנה רשמה עלייה חדה יותר. עם זאת, כלכלנים מציינים כי מדובר במקרה ייחודי שנבע מתנודתיות חריגה בכלכלה המבוססת במידה רבה על תעשיית היהלומים.

משברים כלכליים האיצו את היקף ההלוואות

הזינוק בחוב נובע משורה של זעזועים כלכליים משמעותיים עמם התמודדה בריטניה במהלך שני העשורים האחרונים.

המשבר הפיננסי העולמי, מגפת הקורונה ומשבר האנרגיה שבא בעקבותיה הובילו להרחבה ניכרת של ההוצאות הציבוריות ולגידול חד בצורכי המימון הממשלתיים.

בשנים האחרונות נוספו לחצים נוספים, ובהם האטה בקצב הצמיחה, גידול בתקציבי הביטחון ועלייה בעלויות גיוס החוב.

על רקע זה, החוב הלאומי הכולל של בריטניה צפוי לחצות את רף 3 טריליון הליש”ט בשנים הקרובות.

עליית החוב מגדילה את עלויות המימון

אחת ההשלכות המרכזיות של רמות החוב הגבוהות היא העלייה בעלויות גיוס ההון של הממשלה.

משקיעים הרוכשים אג”ח ממשלתיות בריטיות, הידועות בשם Gilts, דורשים תשואות גבוהות יותר לנוכח הגידול בחוב והחששות בנוגע למצב הפיסקלי.

עלייה בתשואות מתורגמת ישירות להוצאות ריבית גבוהות יותר, ומצמצמת את המשאבים הזמינים למימון שירותים ציבוריים, השקעות בתשתיות ותוכניות צמיחה.

כלכלנים מזהירים כי המשך הגידול בחוב ללא תוכנית פיסקלית ארוכת טווח ואמינה עלול להגביר את חששות השווקים בנוגע ליציבות הפיננסית של המדינה.

היעדים הפיסקליים עומדים במבחן

הדיון סביב קיימות החוב התעצם על רקע מסגרת המדיניות הפיסקלית הנוכחית של הממשלה.

שרת האוצר רייצ’ל ריבס התחייבה להביא לירידה ביחס החוב לתוצר בתוך השנה החמישית של תחזיות התקציב הרשמיות.

עם זאת, מבקרים טוענים כי יעדים מסוג זה ניתנים לעדכון לאורך זמן ואינם בהכרח מספקים מענה מספק לאתגרים המבניים של החוב הציבורי.

במקביל, גוברים הלחצים הפוליטיים בתוך מפלגת הלייבור להגדלת ההוצאה הציבורית, למרות רמות החוב הגבוהות והגירעונות המתמשכים.

כלכלנים מזהירים מפני החלטות קשות

גורמים מקצועיים מעריכים כי בריטניה ניצבת בפני שורה של החלטות מורכבות בשנים הקרובות.

פול ג’ונסון, לשעבר מנהל המכון למחקרים פיסקליים (IFS), ציין כי ממשלות בריטניה התקשו לצמצם את הגירעונות באופן משמעותי, למרות שנים של מדיניות שהתמקדה במשמעת תקציבית.

לדבריו, האפשרויות העומדות בפני קובעי המדיניות מוגבלות: קיצוצים עמוקים בהוצאות הציבוריות נחשבים לקשים מבחינה פוליטית, בעוד שהעלאות מסים משמעותיות אינן זוכות לתמיכה רחבה.

במקביל, שירותים ציבוריים רבים ממשיכים להתמודד עם מחסור בתקציבים ועם דרישות גוברות למימון.

הוויכוח הפוליטי סביב החוב מתרחב

המדיניות הפיסקלית הופכת לנושא מרכזי בזירה הפוליטית הבריטית.

גורמים באופוזיציה מזהירים כי המשך הגידול בחוב עלול לפגוע ביציבות הכלכלית ולהכביד על הדורות הבאים.

במקביל, מועמדים בכירים במפלגת הלייבור ניצבים בפני שאלות בנוגע ליכולתם לאזן בין הרחבת ההוצאה הציבורית לבין שמירה על אמון השווקים.

גם התבטאויותיו האחרונות של ראש עיריית מנצ’סטר רבתי, אנדי ברנהאם, בנוגע להשפעת שוק האג”ח על מדיניות הממשלה, עוררו תשומת לב בקרב משקיעים, אף שלאחר מכן הבהיר את תמיכתו במסגרת הכללים הפיסקליים הקיימים.

מבט קדימה

למרות שיחס החוב של בריטניה עדיין נמוך מזה של חלק מהכלכלות המפותחות הגדולות, ובהן ארצות הברית וצרפת, קצב הגידול בחוב ממשיך לעורר דאגה.

על רקע אי-ודאות כלכלית, עלויות מימון גבוהות ולחצים מתמשכים להגדלת ההוצאה הציבורית, צפויים קובעי המדיניות להתמודד עם החלטות מורכבות בנוגע למיסוי, תקציבים ומשמעת פיסקלית.

האתגר המרכזי של הממשלות הבאות יהיה מציאת איזון בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין מניעת מצב שבו החוב הציבורי יהפוך למגבלה משמעותית עוד יותר על הגמישות הפיננסית של בריטניה.