שינוי כיוון אסטרטגי

הנשיא דונלד טראמפ בוחן בשיחות פרטיות האם לפרוש מהסכם ארה”ב-מקסיקו-קנדה (USMCA), הסכם הסחר עליו חתם הוא עצמו במהלך כהונתו הראשונה. לפי גורמים המעורבים בנושא, טראמפ ביקש מעוזריו נימוקים מדוע לא כדאי לו לפרוש מההסכם, אף שטרם קיבל החלטה סופית.

שאיפה לשיפור תנאים

בכירים בבית הלבן ובמשרד המסחר מציינים כי הנשיא שומר על כל האופציות פתוחות. מטרתו היא להשיג תנאים נוקשים יותר, הכוללים כללי מקור מחמירים יותר, הגנות על זכויות עובדים ומנגנוני הגנה מפני “הצפת” השוק בסחורות זולות (Dumping).

לוח זמנים והשלכות כלכליות

ההסכם ניצב בפני בחינה מחדש מחייבת עד ה-1 ביולי. במידה ויחודש, תוקפו יוארך ב-16 שנים נוספות. אם לא, הדבר עלול להוביל לבחינות שנתיות שוטפות או להודעה על פרישה מלאה בתוך שישה חודשים.

טראמפ כבר הגביר לאחרונה את הלחץ על קנדה ומקסיקו באמצעות איומים במכסים וסכסוכי סחר. יציאה של ארה”ב מההסכם תטלטל סחר בהיקף של כ-2 טריליון דולר, תגרור תגובות נגד מצד השכנות, ותוביל בסופו של דבר לעליית מחירים עבור עסקים וצרכנים כאחד.

איום או אסטרטגיית מו”מ?

למרות שטראמפ כינה לאחרונה את ההסכם “לא רלוונטי”, בעבר הוא נהג לשבח אותו. גורמים פוליטיים מעריכים כי ייתכן שהוא משתמש באיום הפרישה ככלי מינוף (Leverage) למשא ומתן בלבד, ולא ככוונה ממשית לעזוב את ההסכם כעת.