ההסלמה במעורבות האמריקאית בוונצואלה עולה מדרגה, הפעם במישור המשפטי-כלכלי. נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, חתם בסוף השבוע על צו נשיאותי דרמטי המכריז על מצב חירום לאומי, במטרה להגן על הכנסות הנפט של ונצואלה המוחזקות בחשבונות משרד האוצר האמריקאי. המהלך, המגדיר כספים אלו כ”נכסים למטרות ריבוניות ודיפלומטיות בלבד”, חוסם למעשה כל אפשרות של נושים פרטיים או בתי משפט לעקל את הכספים לטובת חובות עבר. הצו מגיע בנקודת זמן קריטית, ימים ספורים לאחר המבצע הצבאי ללכידת ניקולס מדורו, ומסמן את תחילתו של מאמץ אמריקאי לשיקום התשתית הכלכלית של המדינה תחת השפעה וושינגטון.

חומת מגן משפטית מול נושי העבר

הצו הנשיאותי נשען על חוק סמכויות החירום הכלכליות הבינלאומיות (IEEPA) משנת 1977, ומייצר “חסינות ריבונית” דה-פקטו על המיליארדים המופקדים בקרנות הפיקדונות של ממשלות זרות בארה”ב. לפי לשון הצו, כל ניסיון של גורם פרטי להשתמש בהליך משפטי נגד כספים אלו ייחשב לפגיעה מהותית בביטחון הלאומי ובמדיניות החוץ של ארה”ב. הממשל טוען כי שמירת הכספים הללו תחת משמורת אמריקאית הכרחית להבטחת היציבות הפוליטית והכלכלית בוונצואלה ביום שאחרי שלטון מדורו, ומניעת קריסה פיננסית שעלולה להתרחש אם המדינה תתרוקן מנכסיה הנזילים לטובת תביעות בוררות.

הדילמה של ענקיות האנרגיה

המהלך הנשיאותי מציב את ממשל טראמפ במסלול התנגשות מול כמה מהחברות החזקות במשק האמריקאי. ענקיות כמו קונוקו-פיליפס (ConocoPhillips) ואקסון מוביל (ExxonMobil) מנהלות מזה שנים מאבקים משפטיים ובוררויות בינלאומיות נגד ונצואלה, בדרישה לפיצויים של מיליארדי דולרים על הלאמת נכסיהן בתקופת הוגו צ’אבס. בעוד שטראמפ מנסה לשכנע את אותן חברות לחזור ולהשקיע בשיקום מגזר הנפט הוונצואלני – עם הבטחות להשקעות בהיקף של כ-100 מיליארד דולר – המגזר העסקי מגיב בספקנות. דארן וודס, מנכ”ל אקסון מוביל, הבהיר בשיחות סגורות כי נכון לעת זו, המדינה “אינה ניתנת להשקעה”, דבר המדגיש את הפער בין השאיפות הגיאופוליטיות של הבית הלבן לבין הערכת הסיכונים של השוק החופשי.

מבנה שוק האנרגיה בראייה אזורית

נכון להיום, חברת שברון (Chevron) היא השחקנית האמריקאית המרכזית היחידה ששמרה על דריסת רגל במדינה, בזכות רישיונות מיוחדים שניתנו לה בעבר. הניסיון של הממשל הנוכחי להגן על הכנסות הנפט נועד לאותת לשוק כי ארה”ב לוקחת על עצמה את תפקיד “הנאמן” של משאבי הטבע של ונצואלה. המטרה היא לייצר רצף תפקודי שיאפשר הזרמת חמצן כלכלי לממשל החדש שיוקם בקראקס, תוך מניעת מצב שבו הכנסות הייצוא העתידיות יישאבו מיד לכיסוי חובות ישנים. מדובר בגישה ריאליסטית-כלכלית המעדיפה שיקום תשתיות ארוך טווח על פני הסדרת חובות מיידית לנושים.

מבט קדימה

השבועות הקרובים יהיו מכריעים עבור עתיד משק האנרגיה בדרום אמריקה. השאלה המרכזית היא האם הגנת הבית הלבן על נכסי ונצואלה תספיק כדי להרגיע את חברות הנפט ולגרום להן לחדש את הקידוחים במדינה בעלת עתודות הנפט הגדולות בעולם. הסיכון המרכזי טמון באתגרים משפטיים אפשריים מצד הנושים נגד חוקיות הצו, וביכולת של ארה”ב לנהל את המעבר הפוליטי בקראקס מבלי להיגרר למיתון עמוק יותר. המשקיעים יעקבו מקרוב אחר הצהרות נוספות מצד משרד האוצר האמריקאי ואחר תגובותיהן של אקסון ושברון לדרישות ההשקעה החדשות.