הוויכוח המתחדש בוושינגטון על הדרך שבה מחוקקים צריכים לנהל את עסקאות המניות הפרטיות שלהם מתפתח לאחת ממערכות האתיקה המשמעותיות ביותר בשנים האחרונות. בזמן שהקונגרס שוקל האם לדרוש מחברים לחשוף את העסקאות שלהם לפני ביצוען, ההצעה מעצבת מחדש את הדיון הרחב סביב אחריות פוליטית, שלמות שוק ההון, והדרישה הציבורית ההולכת וגוברת לאיסור מלא על מסחר. הדיון מתרחש ברגע שבו אמון המשקיעים שברירי ושקיפות רגולטורית מזוהה יותר ויותר עם יציבות בשווקים הפיננסיים.

לחץ גובר על הקונגרס להתמודד עם שערוריות המסחר

תMomentum לרפורמה נבנה לאחר שנים של ביקורת ציבורית על פעילות המסחר של חברי קונגרס. למעלה מ־100 מחוקקים מבצעים יחד כ־10,000 עסקאות מניות בשנה, ושתי המפלגות נוטות להכות את תשואת השוק — נתון שמזין חשד שהם נהנים מגישה למידע פנימי. השימוע האחרון בוועדת המנהל של בית הנבחרים סימן אחת ההתנצחויות הישירות ביותר עד כה בין תומכי החמרת הפיקוח לבין מצדדי איסור מוחלט.

במרכז הוויכוח עומד מודל של חשיפה מראש, שידרוש מחברי קונגרס להודיע לציבור לפני ביצוע העסקה — במקום עד 45 יום לאחר מכן, כפי שקובע החוק כיום. תומכי המהלך מציגים אותו כפתרון פרקטי של “דרך אמצע,” אשר מגביל התנהגות של מסחר יומי אך מאפשר למחוקקים להמשיך להשקיע. מומחי אתיקה מציינים שמדובר בסטנדרט נפוץ בחברות פרטיות.

עם זאת, מבקרים מזהירים שחשיפה מראש עלולה לשמש כהסחת דעת פוליטית — צעד חלקי שאינו פותר את ניגודי העניינים העמוקים יותר. עבור רבים מתומכי הרפורמה, כל פתרון שאינו איסור מלא עלול להשאיר התנהגות בעייתית קיימת תחת מסווה של שקיפות.

הקרעים מתרחבים בגבעת הקפיטול

הדיון חשף קווי שבר ברורים. מספר מחוקקים הביעו נכונות לשקול חשיפה מראש או אף דרישת “אישור מראש” — שבה כל עסקה חייבת לקבל אישור טרם ביצועה. אחרים דחו את הרעיון כבלתי מספק ואולי אפילו מזיק. ארגוני הסברה התומכים באיסור מלא טוענים שפתרונות חלקיים יערערו את האמון הציבורי ויחלישו את הסיכוי לרפורמה משמעותית.

המתחים משקפים את הלך הרוח הציבורי: 86% מהאמריקאים תומכים באיסור מסחר על חברי קונגרס — אחד ממוקדי ההסכמה הדו-מפלגתית הנדירים. כבר 96 מחוקקים תומכים בחוק Restore Trust in Congress, שיאסור על חברים, בני זוגם וילדיהם לסחור במניות בודדות.

אולם ההתנגדות הפוליטית נותרת עמוקה. חלק מהמחוקקים טוענים שאיסור יהיה מגביל מדי או בלתי ישים. אחרים אינם ששים לוותר על היכולת לסחור — מה שמדגיש את הקושי לבצע רפורמה במערכת שבה למקבלי ההחלטות עצמם יש אינטרס אישי במצב הקיים.

מה הלאה — עבור אמון המשקיעים ושקיפות השווקים?

בעוד הקהילה הפיננסית עוקבת מקרוב, ההשלכות חורגות הרבה מעבר לפוליטיקה. השווקים נהפכים רגישים יותר לסוגיות של שקיפות וממשל תאגידי, ומשקיעים חוששים מסביבה שבה מקבלי החלטות יכולים להרוויח ממידע שמשפיע על השוק. בין אם הקונגרס יבחר בחשיפה מראש, אישור מראש, או איסור מוחלט — ההכרעה תשפיע עמוקות על אמינות המערכת הפוליטית ועל תפיסת ההוגנות של שוקי ההון האמריקאיים.

בחודשים הקרובים יצטרכו המחוקקים להחליט האם שינוי הדרגתי הוא מספיק — או שהרגע מחייב מהפכה רחבה יותר, בהתאם לציפיות הציבור.