ענקית התרופות פייזר (Pfizer) הבטיחה ביום רביעי, 11 בנובמבר 2026, מימון של עד 1.5 מיליארד דולר מחטיבת מדעי החיים של בלקסטון (Blackstone Life Sciences) לקידום התרופה הניסיונית berobenatide — אגוניסט לקולטן GLP-1 הניתן בהזרקה חודשית לטיפול בהשמנת יתר כרונית. העסקה נחתמת בשעה שחברות הפארמה הגדולות בעולם מתחרות על נתח שוק מול אלי לילי (Eli Lilly) ונובו נורדיסק (Novo Nordisk), וברקע תשואות אג״ח ממשלתיות ל-10 שנים בארצות הברית הנעות סביב 4.90%. ההסכם מאפשר לפייזר לחלוק את העלויות הכבדות של ניסויי שלב 3 מבלי לוותר על השליטה המסחרית או לדלל את בעלי המניות.

חלוקת סיכונים ללא דילול מאיצה את צנרת התרופות להשמנה

לפי תנאי ההסכם הרב-שנתי שיימשך עד 2028, קרנות בניהול בלקסטון יממנו את עלויות הפיתוח של התרופה berobenatide (המוכרת גם כ-PF-3944), שאותה רכשה פייזר בשנה שעברה בעסקת המיזוג עם מטסרה (Metsera) תמורת כ-10 מיליארד דולר. בתמורה, בלקסטון תהיה זכאית לתשלומי אבני דרך רב-שנתיים, אשר יופעלו רק אם פייזר תקבל את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לטיפול מונותרפי בהזרקה חודשית ותעמוד ביעדי מכירות מסחריים מוגדרים. פייזר שומרת בידיה 100% מהבעלות ומסמכויות קבלת ההחלטות התפעוליות על הנכס, בהמשך למתווה מימון משותף דומה בהיקף 550 מיליון דולר שביצעו שתי החברות ב-2023.

הזרמת ההון תומכת ישירות בהרחבה קלינית נרחבת, בעוד פייזר פועלת להחליף את ההכנסות הדועכות מתקופת הקורונה ולפצות על פקיעת פטנטים צפויה. ההנהלה מתכננת לקדם יותר מ-20 ניסויים קליניים בתחומי ההשמנה ומחלות נלוות — בהן דלקת מפרקים ניוונית בברך ודום נשימה חסימתי בשינה — הכוללים 10 מחקרי שלב 3 פעילים ומתוכננים עבור berobenatide. במקביל, פייזר מצמצמת תוכניות בשלבים מוקדמים ובוחנת שילוב של berobenatide עם אנלוגים של אמילין (Amylin), מתוך הימור כי משטר מינון נוח של פעם בחודש יאפשר לה לנגוס בנתח שוק משמעותי מהזריקות השבועיות השולטות כיום בשוק.

יעילות הונית וערוצי השפעה על מנהלי ההשקעות בישראל

העסקה ממחישה את התפתחות אסטרטגיית הקצאת ההון של חברות פארמה גדולות הפועלות בסביבת ריבית גבוהה לאורך זמן. באמצעות פנייה לאשראי פרטי ולקרנות ייעודיות למדעי החיים — במקום הנפקת חוב תאגידי או דילול בעלי המניות — פייזר שומרת על גמישות מאזנית למימון מחקר בתחומי האונקולוגיה והאימונולוגיה, תוך גידור הסיכון הקליני בשלבים המתקדמים. מניית פייזר עלתה ב-0.2% ל-29.52 דולר במסחר המאוחר לאחר ההודעה, על רקע תגובות חיוביות של אנליסטים בשוקי החוב והמניות למודל חלוקת העלויות הממושמע.

עבור מנהלי קרנות הפנסיה וגופי ההשקעה בבורסה לניירות ערך בתל אביב (TASE), העסקה נושאת שני איתותים מבניים ברורים. ראשית, ענף הפארמה והביומד בישראל — בהובלת טבע וחברות ביוטק המתמחות במחלות מטבוליות — עוקב מקרוב אחר שווי עסקאות רישוי ומימון משותף בעולם כאמת מידה לגיוס הון לא-מדלל למחקר ופיתוח. שנית, כאשר השקל (NIS) נסחר ביציבות סביב 3.17 שקלים לדולר, דסקי ההשקעות המקומיים מעדיפים חברות בריאות בינלאומיות גדולות המשלבות תשואת דיבידנד דפנסיבית עם שותפויות קליניות יעילות הונית, ובכך מאזנים את החשיפה למניות בחוץ לארץ מול איגרות חוב ממשלתיות שקליות (שחר) בריבית גבוהה.

מבט לעתיד: תוצאות שלב 3, הגשות רגולטוריות והיתכנות מסחרית

לקראת שנת 2027 יעקבו הפעילים בשוק אחר תוצאות ביניים של יעילות וסבילות מ-10 ניסויי שלב 3 של פייזר ב-berobenatide, בדגש על תופעות לוואי במערכת העיכול ושימור הירידה במשקל לאורך זמן בהשוואה לתרופות ה-GLP-1 השבועיות. אבני הדרך המרכזיות למעקב כוללות נתוני שלב 2 של הטיפול המשולב עם אמילין, קצב משיכת ההון ממסגרת המימון של בלקסטון עד 2028, ותגובות התמחור של מובילות השוק הקרדיו-מטבולי. אם המינון החודשי יציג יעילות קלינית דומה לצד היענות גבוהה יותר של מטופלים, פייזר תוכל לבסס מנוע הכנסות רווחי במיוחד; מנגד, כישלונות קליניים בשלבים המתקדמים יגבילו את פוטנציאל העלייה, אך יגנו על מאזן החברה מפני הפסדי מחקר ופיתוח כבדים.