הרוגע היחסי שאיפיין את שווקי האג”ח הגלובליים בשבועות האחרונים התפוגג באחת, כאשר גורמים גיאופוליטיים שבו לתפוס את מרכז הבמה והציתו מחדש את שרשרת הלחצים המקרו-כלכליים. זינוק חד ופתאומי במחירי האנרגיה העולמיים, שנרשם בעקבות הצהרות נשיאותיות דרמטיות, תורגם באופן מיידי לחששות כבדים מפני התפרצות אינפלציונית מחודשת. המשקיעים, שנדרשו לתמחר מחדש את סיכוני הטווח הבינוני והארוך, הגיבו בגל מכירות מסיבי בשוק האג”ח הממשלתיות של ארה”ב, המהווה את עמוד התווך של מערכת האשראי הגלובלית.

הטלטלה הגיאופוליטית ומפת התשואות החדשה

הטריגר לטלטלה הנוכחית הגיע מוועידת נאט”ו המתקיימת בטורקיה, שם הצהיר נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, כי להערכתו הסכם הפסקת האש עם איראן הגיע לסיומו. האפקט בשוק החוב האמריקאי היה מיידי: התשואה על איגרות החוב הממשלתיות ל-10 שנים – המדד המשמש כבסיס לתמחור משכנתאות, הלוואות רכב וחובות צרכניים – טיפסה ב-4 נקודות בסיס והגיעה לרמה של 4.573%.

המגמה לא פסחה על יתר חלקי עקום התשואות. בחלק הקצר, התשואה לשנתיים, הרגישה במיוחד לציפיות הריבית בטווח הקרוב, עלתה ב-5 נקודות בסיס לרמה של 4.212%. מנגד, בחלק הארוך, האיגרות ל-30 שנה המגיבות מסורתית לזעזועים גיאופוליטיים ומבניים, רשמו עלייה של 3 נקודות בסיס ונקבעו על 5.07%. העלייה הרוחבית הזו משקפת את ההבנה בשווקים כי עלויות המימון ארוכות הטווח עלולות להישאר גבוהות מהצפוי, דבר שמקרין ישירות על שוק הדיור האמריקאי. זאת, על אף שהנתון השבועי של איגוד בנקאי המשכנתאות (MBA) הצביע על ירידה קלה בריבית הממוצעת ל-30 שנה לרמה של 6.57% עבור הלוואות של עד 806,500 דולר.

חבית חומר נפץ: זינוק מחירי האנרגיה והשפעתו על המדדים

ההצהרה בטורקיה שלחה גלי הדף ישירים אל עבר שוקי הסחורות, שהגיבו בפרמיית סיכון חדה. החוזים העתידיים על נפט מסוג ברנט, המהווה את מדד הייחוס הבינלאומי, זינקו ב-5.7% למחיר של 78.40 דולר לחבית. במקביל, הנפט האמריקאי מסוג WTI רשם עלייה של 5.5% ונסחר ברמה של 74.29 דולר לחבית.

הזינוק במחירי הנפט אינו רק אירוע מבודד בשוק הסחורות, אלא מחולל לחצים מקיף על מדדי המחירים לצרכן. עלייה ממושכת במחירי הדלקים משפיעה באופן רוחבי על עלויות הייצור והשינוע של סחורות בכל רחבי הכלכלה העולמית. עבור מנהלי הקרנות בוול סטריט, מדובר באיתות ברור לכך שהמאבק הממושך באינפלציה רחוק מסיום, וכי הציפיות להקלות מוניטריות מהירות מצד הבנק המרכזי עלולות להתברר כאופטימיות מדי.

עידן קווין וורש: השווקים מחפשים רמזים בפרוטוקול הפד

הטלטלה הנוכחית מתרחשת בעיתוי רגיש במיוחד עבור הפדרל ריזרב. הסוחרים בשווקים הפיננסיים מנסים להעריך כיצד ההתפתחויות הגיאופוליטיות ישפיעו על החלטות הריבית הבאות, ונושאים את עיניהם אל עבר פרסום פרוטוקול ישיבת ועדת השוק הפתוח (FOMC) של חודש יוני. זהו פרסום קריטי, שכן הוא צפוי לספק הצצה ראשונה ותובנות מעמיקות לגבי תפיסת המדיניות המוניטרית של יו”ר הפד החדש, קווין וורש.

בוול סטריט קיימת דריכות רבה לגבי מידת הנציות של ההנהגה החדשה בפד. הפרוטוקולים עשויים לחשוף האם בקרב חברי הוועדה קיימת נכונות להותיר את הריבית ברמתה המרסנת למשך זמן ממושך יותר כדי לבלום את השפעות האנרגיה, או שמא החששות מהאטה כלכלית רחבה יותר יטו את הכף.

פרשנות ומבט קדימה

התנהגות השווקים ביממה האחרונה ממחישה כיצד הטיות מנטליות ופחד מפני אי-ודאות מסוגלים להניע את מחירי הנכסים במהירות גבוהה בהרבה מהשינויים הריאליים בכלכלה. הזינוק בתשואות אג”ח מראה שהמשקיעים מעדיפים לנקוט במשנה זהירות ולדרוש פיצוי גבוה יותר על החזקת חוב לטווח ארוך, נוכח הסיכונים הגיאופוליטיים המתעוררים במזרח התיכון.

במבט קדימה, המבחן האמיתי של השווקים בשבועות הקרובים יהיה מידת היציבות של מחירי הנפט מעל רמות התמיכה החדשות. אם הלחצים הגיאופוליטיים יסלימו לכדי שיבושים באספקה הפיזית של אנרגיה, הבנקים המרכזיים בעולם, ובראשם הפד, ימצאו את עצמם בעמדה מורכבת: צורך בריסון מוניטרי מול כלכלה שמתמודדת עם התייקרות עלויות מבנית. ההיסטוריה הכלכלית מלמדת שזעזועי היצע מסוג זה הם האתגר המורכב ביותר לניווט עבור קובעי המדיניות בוול סטריט.