שוק המניות האמריקאי מונע יותר ויותר על-ידי קבוצה מצומצמת של חברות, בעוד שחלק גדול מהמניות הבודדות לא הצליחו להדביק את קצב העלייה של ה-S&P 500 לאורך זמן. נתוני Trivariate Research מראים כי רק כ-23% מ-500 המניות האמריקאיות הגדולות השיגו ביצועים טובים יותר מהמדד בעשר השנים שהסתיימו באוגוסט 2026. הנתון ממחיש עד כמה הנהגת השוק בטווח הארוך הפכה לריכוזית.

הביצועים העודפים בטווח הארוך הצטמצמו בחדות

הנתונים האחרונים מצביעים על הידרדרות משמעותית ברוחב ההשתתפות בביצועי שוק המניות לאורך זמן. בקרב 500 המניות האמריקאיות הגדולות, רק כ-23% עקפו את ביצועי ה-S&P 500 בעשור האחרון. שיעור זה ירד בהתמדה מהרמות שנרשמו במחזורי שוק קודמים, שבהם חלק גדול משמעותית מהחברות הבודדות הצליח להשיג ביצועים טובים יותר מהמדד.

המגמה אינה מוגבלת לחברות הגדולות ביותר. בקרב 2,000 המניות האמריקאיות הגדולות, רק כ-22% השיגו ביצועים טובים יותר מה-S&P 500 באותה תקופה של 10 שנים. לפי נתוני המקור, שני המדדים הללו ירדו ביותר ממחצית במהלך העשור האחרון. הדבר מצביע על כך שהאתגר רחב יותר מביצועיהן של מספר מצומצם של מניות Mega Cap.

ביצועי המדד הופכים לריכוזיים יותר

המשמעות של הנתונים נובעת מהפער המתרחב בין ביצועי המדד לבין ביצועיה של המניה הממוצעת. כאשר רק כרבע מהחברות מצליחות לעקוף את המדד, העלייה ארוכת הטווח של המדד הופכת תלויה יותר במספר מצומצם יחסית של חברות מצליחות. מצב כזה יכול להתקיים גם כאשר המדד כולו ממשיך להציג תשואות חזקות, משום שמשקלן של החברות הגדולות ב-S&P 500 מעניק להן השפעה disproportionate על ביצועי המדד.

הסביבה הנוכחית התחזקה בעקבות הביצועים החזקים של חברות טכנולוגיה גדולות וחברות הקשורות לתחום הבינה המלאכותית. קבוצה מצומצמת יחסית של מובילות שוק הציגה צמיחה משמעותית ברווחים ובשווי השוק, בעוד שחברות רבות אחרות התקשו להגיע לתוצאות דומות. כתוצאה מכך, רוחב השוק וביצועי המדד הולכים ומתרחקים זה מזה, והביצועים של ה-S&P 500 הופכים למדד פחות מייצג לביצועיהן של המניות הבודדות.

מדוע ריכוזיות עלולה להגביר את רגישות השוק?

ריכוזיות יוצרת פרופיל סיכון שונה מזה של שוק שבו ההובלה מתחלקת בין חברות רבות. כאשר מספר גדול של חברות מציגות ביצועים עודפים, חולשה במובילות שוק בודדות יכולה להתקזז באמצעות עליות בחברות אחרות. כאשר ההובלה מרוכזת, לעומת זאת, הידרדרות בתחזית הרווחים, בשוויי החברות או בסנטימנט המשקיעים סביב המניות הדומיננטיות עלולה להשפיע יותר על המדד כולו.

אין משמעות הדבר ששוק ריכוזי חייב להתהפך מיד. חברות דומיננטיות יכולות לשמור על מעמדן במשך תקופות ארוכות כל עוד הן ממשיכות להציג צמיחה עדיפה בהכנסות, שולי רווח חזקים, תזרים מזומנים ותשואה גבוהה על ההון. הנתונים מצביעים במקום זאת על פגיעות מבנית: אם הקבוצה המצומצמת יחסית של מובילות השוק תתחיל להיחלש, בעוד שיתר מניות השוק לא יצליחו לפצות על כך, הירידות ברמת המדד עלולות להיות משמעותיות יותר.

גם ההשוואה ההיסטורית בולטת. נתוני המקור מצביעים על כך שלאחר המשבר הפיננסי הגדול, יותר ממחצית מהמניות האמריקאיות הגדולות השיגו ביצועים טובים יותר מה-S&P 500 בתקופות מקבילות. לכן, השיעור הנוכחי של כ-23% מייצג שינוי משמעותי ברוחב ההובלה בשוק לאורך זמן, ולא תנודה קצרת טווח.

בהמשך, המשקיעים וקובעי המדיניות יעקבו אחר השאלה אם ההובלה בשוק תתרחב או שמגמת הריכוזיות תימשך. שיפור מתמשך ברווחי החברות במגוון סקטורים עשוי להגדיל בהדרגה את רוחב ההשתתפות, בעוד שחולשה מחודשת בקרב החברות המרכזיות במדד עלולה לחשוף עד כמה הפך ה-S&P 500 לתלוי במספר מצומצם של מניות מנצחות. עבור משקיעים גלובליים, כולל משקיעים המקצים הון מישראל, השאלה המרכזית אינה רק אם ה-S&P 500 יעלה או ירד, אלא עד כמה רחבה ההשתתפות שמייצרת את הביצועים הללו והאם רוחב השוק הבסיסי מסוגל להשתפר מהרמה ההיסטורית הצרה שבה הוא נמצא כיום.