שווקי האג”ח העולמיים נתונים ללחץ מחודש, כאשר החרפת המתיחות במזרח התיכון מגדילה את הסיכון לעלייה במחירי האנרגיה ולהתחדשות הלחצים האינפלציוניים. עלויות המימון הממשלתיות עלו בארה”ב, ביפן, בבריטניה ובאירופה, ומשקפות שינוי במוקד המשקיעים. הציפיות להקלה מוניטרית מפנות מקום לאפשרות שהבנקים המרכזיים יידרשו להשאיר את המדיניות המרסנת על כנה למשך זמן ממושך יותר ואף להדק אותה.

המהלך מוסיף מורכבות להקצאת הנכסים הגלובלית. עלייה בתשואות מייקרת את עלויות המימון של ממשלות וחברות ועלולה להכביד על תמחור המניות, במיוחד בשווקים שבהם המשקיעים התרגלו לתנאים מוניטריים תומכים יחסית.

מחירי האנרגיה מחזירים את האינפלציה למרכז שוק האג”ח

החולשה האחרונה בשוקי האג”ח קשורה במידה רבה להתפתחויות במזרח התיכון ולהשפעתן האפשרית על שוקי האנרגיה. עלייה במחירי הנפט הגולמי עשויה להעלות ישירות את האינפלציה הכללית ולהגדיל בעקיפין את העלויות בענפי התחבורה, התעשייה ותחומים נוספים. מצב כזה מציב את הבנקים המרכזיים בפני אתגר מורכב, משום שעלייה באינפלציה הנובעת מאנרגיה עלולה להתרחש במקביל לפגיעה בצמיחה עקב השיבושים הגיאופוליטיים.

ההשפעה ניכרת בשווקים הממשלתיים המרכזיים. תשואת האג”ח הממשלתית של יפן ל-10 שנים הגיעה ל-3.00%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1996, בעוד תשואת אג”ח ממשלת ארה”ב ל-10 שנים עלתה לכ-4.79%, שיא של 20 חודשים. בבריטניה, תשואת האג”ח הממשלתית ל-10 שנים עלתה מעל 5.2%, על רקע חששות דומים בנוגע לאינפלציה ולמדיניות המוניטרית.

לחצים פיסקליים מגבירים את האתגר בקצה הארוך של עקום התשואות

מכירת האג”ח אינה נובעת רק מהציפיות למדיניות הבנקים המרכזיים. צורכי גיוס ממשלתיים גבוהים וחששות גוברים בנוגע ליציבות הפיסקלית מגדילים גם הם את הפיצוי שהמשקיעים דורשים עבור החזקת חוב לטווחים ארוכים. ניתוחי שוק עדכניים מצביעים על השילוב בין הנפקות חוב ממשלתיות משמעותיות, גירעונות מתמשכים ועלייה במחירי האנרגיה כגורמים התורמים לעלייה בפרמיית הטווח בשווקים המפותחים.

להבחנה זו חשיבות עבור המשקיעים. גם אם הבנקים המרכזיים יפחיתו בעתיד את הריביות לטווח הקצר, התשואות לטווחים ארוכים עשויות להישאר גבוהות אם השווקים ימשיכו לדרוש פיצוי גבוה יותר על אי-ודאות אינפלציונית, סיכונים פיסקליים וחשיפה למח”מ. תרחיש כזה עלול להמשיך להכביד על לווים ממונפים ועל סקטורים הרגישים לריבית.

ההשלכות על המשקיעים בישראל ועל תיקי השקעות גלובליים

עבור משקיעים ישראלים, התמחור מחדש בשוק האג”ח העולמי משפיע מעבר לתיקי האג”ח. עלייה בתשואות בארה”ב ובאירופה עשויה לשנות את האטרקטיביות היחסית של מניות גלובליות, אשראי קונצרני, שווקים מתעוררים ומטבעות. במקביל, שינויים בשער הדולר האמריקאי עשויים להשפיע על התשואה של משקיעים ישראלים המחזיקים נכסים בינלאומיים ללא גידור מטבעי.

לכן, התחזית תלויה במידה רבה באינטראקציה בין מחירי הנפט, ההתפתחויות הגיאופוליטיות, ציפיות האינפלציה ומדיניות הבנקים המרכזיים. רגיעה אמינה במזרח התיכון עשויה להפחית את הלחץ בשוקי האנרגיה ולאפשר לתשואות להתייצב. מנגד, שיבוש ממושך באספקת האנרגיה עלול לחזק את ציפיות האינפלציה ולעכב הקלה מוניטרית, תוך הגברת התנודתיות בשוקי האג”ח והמניות.

התחזית: השלב הבא בהתאמה בשוק האג”ח צפוי להיות תלוי בשאלה אם זעזוע האנרגיה הנוכחי יישאר זמני או יתפתח למחזור אינפלציוני רחב יותר. המשקיעים יעקבו מקרוב אחר מחירי הנפט, נתוני האינפלציה הקרובים, התבטאויות הבנקים המרכזיים, מכרזי אג”ח ממשלתיים והתפתחויות פיסקליות. אמנם תשואות גבוהות יותר עשויות לשפר לאורך זמן את פרופיל ההכנסה של שוקי האג”ח, אך סיכונים גיאופוליטיים ופיסקליים מתמשכים עלולים להשאיר נכסים בעלי מח”מ ארוך חשופים לתמחור מחדש נוסף. עבור משקיעים גלובליים וישראלים, בחינה מאוזנת של סיכון מח”מ, חשיפה למטבע, הגנה מפני אינפלציה ופיזור תיק ההשקעות צפויה להמשיך להיות מרכזית ככל שהשווקים מסתגלים לסביבת ריבית שעשויה להישאר גבוהה למשך זמן ממושך.