קרן המטבע הבינלאומית (IMF) מזהירה כי שווקי ההון העולמיים עלולים להמעיט בסיכונים, למרות העמידות שהם מפגינים לכאורה. בדוח היציבות הפיננסית העולמית לאוקטובר 2026 הצביעה הקרן על האטה אפשרית בהשקעות בבינה מלאכותית, עלייה בתשואות האג”ח הממשלתיות ומתקפות סייבר כגורמים שעלולים לערער את השווקים. לפי הקרן, הסיכונים עלולים להפוך למערכתיים אם ישתלבו עם חולשות קיימות, ובהן רמות חוב גבוהות, מינוף וריכוז חשיפות פיננסיות.

השקעות ב-AI מעוררות שאלות בנוגע לתמחור ולמינוף

ההתלהבות סביב ה-AI תמכה בהשקעות, בציפיות לרווחי החברות ובסנטימנט בשווקים, וסייעה לקזז חלק מהלחצים הכלכליים שנבעו מאי-ודאות גיאופוליטית. עם זאת, קרן המטבע מזהה סיכון גובר לכך שההתחייבויות הכספיות סביב הטכנולוגיה יעלו על התשואה שתניב בפועל. אם פיתוח יכולות ה-AI ידרוש פחות השקעות הון מהצפוי, או אם השיפור בפריון והגידול בהכנסות יאכזבו, המשקיעים עשויים לבחון מחדש את שווי החברות החשופות לתחום.

החשש אינו מוגבל למניות הטכנולוגיה. חברות טכנולוגיה גדולות המפעילות תשתיות ענן ו-AI אחראיות כיום לכ-10% מהנפקות האג”ח העולמיות בדירוג השקעה, לעומת פחות מ-1% ב-2024. נוכחותן הגוברת בשוק האשראי פירושה ששינוי בסנטימנט המשקיעים עלול להשפיע הן על תמחור המניות והן על שווי החוב. הקרן הזהירה גם כי מינוף, לרבות באמצעות נגזרים והלוואות לרכישת ניירות ערך, עלול להחריף ירידות בשווקים. אם מחירי הנכסים יירדו ויאלצו משקיעים למכור החזקות כדי לעמוד בהתחייבויות המימון שלהם, התנודתיות עלולה להתגבר והלחץ עשוי להתפשט גם לשווקים שאינם קשורים ישירות ל-AI.

עליית תשואות האג”ח הממשלתיות מגבירה את הלחץ

שוקי החוב הממשלתי מהווים מקור דאגה משמעותי נוסף. עליית מחירי האנרגיה מגבירה את הלחצים האינפלציוניים ועלולה לחייב בנקים מרכזיים להמשיך במדיניות מוניטרית מרסנת או להעלות את הריבית עוד יותר. במקביל, צורכי המימון הגבוהים של ממשלות והגירעונות התקציביים המתמשכים מגבירים את רגישות שוקי האג”ח לשינויים בביקוש מצד המשקיעים.

עלייה בתשואות מייקרת את עלויות המימון של ממשלות ועלולה להקשות על מחזור חובות, במיוחד במדינות הנשענות במידה רבה על מימון לטווח קצר. היא גם עשויה להפחית את האטרקטיביות היחסית של מניות ונכסי סיכון אחרים, משום שאיגרות חוב ממשלתיות מציעות תשואה גבוהה יותר. אם המשקיעים ידרשו פיצוי גדול יותר על החזקת חוב ממשלתי, התשואות עלולות לעלות בחדות ולהכביד על תנאי המימון בכלכלה העולמית.

עד כה, שוקי האג”ח ספגו את הלחץ ללא טלטלה משמעותית. למרות זאת, קרן המטבע קוראת לממשלות לפעול לייצוב החוב הציבורי ולהצבתו במסלול בר-קיימא. היא גם מזהירה כי נזילות נמוכה בשווקים עלולה להעצים תנודות בעתיד.

סיכוני סייבר וחולשות במערכת הבנקאות במוקד

סיכוני הסייבר הם גורם נוסף שעלול לערער את היציבות, ככל שמוסדות פיננסיים נעשים תלויים יותר במספר מצומצם של ספקי טכנולוגיה. ביותר מ-70% מהמקרים שנבחנו ב-2026, לפי הדיווח, נותר לספקי תוכנה זמן מועט מאוד לתיקון פרצות אבטחה לפני שנוצלו בידי תוקפים. מדובר בעלייה של 20 נקודות אחוז לעומת השנה הקודמת. בינה מלאכותית עשויה לחזק את מערכות ההגנה, אך במקביל היא עלולה להפוך מתקפות למתוחכמות יותר.

מבחני הלחץ של קרן המטבע מצאו כי מערכות הבנקאות שמרו על עמידות משמעותית בתרחיש היפותטי של האטה בהשקעות ב-AI ופגיעוּת בשוקי האג”ח. עם זאת, בנקים המייצגים 22% מנכסי הבנקאות העולמיים הציגו רמות הון חלשות בתרחיש השלילי, לעומת 18% במבחן שנערך ב-2025. הממצאים מצביעים על פערים ברמת העמידות בין מוסדות פיננסיים, ולא בהכרח על משבר בנקאי קרוב.

בהמשך, המשקיעים וקובעי המדיניות יעקבו אחר היקף ההשקעות ב-AI והתשואה עליהן, תוצאות מכרזי האג”ח הממשלתיות, נתוני האינפלציה והחשיפה של מוסדות פיננסיים לפוזיציות ממונפות. בשווקים הבינלאומיים, לרבות בישראל, שינויים בתשואות העולמיות ובנכונות המשקיעים ליטול סיכון עשויים להשפיע על תנאי המימון, שערי החליפין ותנועות ההון. השאלה המרכזית היא אם השווקים יצליחו לספוג ירידה בתמחור חברות ה-AI או עלייה בעלויות המימון, מבלי שהלחצים יחזקו זה את זה.