מחירי הנפט ירדו מעט ביום שלישי, כאשר הסוחרים בחנו אם ההקלה בחלק מהמגבלות האמריקאיות על מגזר האנרגיה הרוסי תגדיל את ההיצע העולמי, בעוד המתיחות הגיאופוליטית ממשיכה לאיים על אספקת הנפט מהמזרח התיכון. הירידה הגיעה לאחר עלייה חדה במושב המסחר הקודם, שבמהלכה טיפס מחיר הנפט מסוג Brent ל-110.70 דולר לחבית — הרמה הגבוהה ביותר מאז 20 במאי. ההתפתחויות ממחישות את הכוחות המנוגדים שמעצבים כעת את שוק האנרגיה.

מדיניות האנרגיה של רוסיה מחזירה את שאלת ההיצע למרכז הבמה

חוזים עתידיים על נפט מסוג Brent ירדו ב-49 סנט, או 0.45%, ל-109.06 דולר לחבית, נכון לשעה 00:10 GMT ב-20 באוקטובר. החוזים העתידיים על נפט מסוג West Texas Intermediate ‏(WTI) למסירה בנובמבר, שפקיעתם נקבעה ליום שלישי, ירדו ב-0.33% ל-103.32 דולר. החוזה הפעיל יותר של WTI למסירה בדצמבר איבד 46 סנט, או 0.47%, לרמה של 98.08 דולר לחבית.

תגובת השוק הגיעה לאחר שנשיא ארה״ב דונלד טראמפ חתם ב-16 באוקטובר על צו נשיאותי שהעניק פטור מחלק מהסנקציות, המגבלות והמכסים הקשורים לרוסיה. המהלך עשוי להסיר חלק מהחסמים המכבידים על הסחר באנרגיה רוסית ולתמוך בהגדלת האספקה לשווקים הבינלאומיים.

עם זאת, עדיין לא ברור כיצד ישפיע השינוי במדיניות על היקף הנפט הזמין בפועל. הקלה רגולטורית אינה מתורגמת בהכרח לעלייה מיידית ביצוא. הסדרי השילוח, הביקוש מצד הקונים, מנגנוני התשלום והמגבלות שנותרו על כנן עשויים להשפיע על היקף הנפט הגולמי והמוצרים המזוקקים מרוסיה שיגיעו לצרכנים. לכן, הסוחרים שוקלים את היתרון האפשרי שבהגדלת ההיצע מול הזמן והקשיים המעשיים הכרוכים בהרחבת היצוא.

המתיחות במזרח התיכון שומרת על פרמיית סיכון במחירי הנפט

ההתפתחויות הגיאופוליטיות ממשיכות לקזז חלק מהציפיות להגדלת ההיצע הרוסי. תנועת החות’ים בתימן, המזוהה עם איראן, קיבלה אחריות לתקיפות נגד יעדים סעודיים בתחום האנרגיה והצבא, ובהם מתקן של Aramco ונמלי תעופה מרכזיים. במועד עדכון השוק, גורמים סעודיים טרם אישרו את הדיווחים על התקיפות, ולכן לא היה ברור מה היקף הנזק או אם נגרמה הפרעה בפועל לאספקה.

החשש הרחב יותר נוגע לפגיעוּת של תשתיות האנרגיה ונתיבי השיט באזור המפרץ. הסלמה שתפגע בהפקה, תגרום נזק למתקני יצוא או תגביל את תנועת מכליות הנפט עלולה לצמצם את ההיצע העולמי ולהעלות את המחירים, גם אם יהיה קל יותר לשווקים לקבל נפט רוסי.

כתוצאה מכך, מחירי הנפט רגישים במיוחד להתפתחויות שמשפיעות על התנועה הפיזית של הנפט הגולמי, ולא רק להודעות מדיניות. הסיכון להפרעות באספקה עשוי לשמר פרמיית סיכון גיאופוליטית ולמתן את הלחץ לירידת מחירים שנובע מהציפייה לתוספת היצע.

הביקוש, המלאים והתחזית לכלכלה העולמית

החששות בנוגע להיצע מתקיימים במקביל לתחזית מאתגרת לביקוש. בהערכת שוק הנפט שפרסמה באוקטובר, חזתה סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) כי הביקוש העולמי לנפט יירד ב-2026 בממוצע של 2.6 מיליון חביות ביום. התחזית משקפת את השפעות המלחמה באיראן, הזמינות המוגבלת של מוצרי נפט, מחירי הדלק הגבוהים וההידרדרות בתחזית הכלכלית. הסוכנות דיווחה גם כי היצע הנפט העולמי עלה בספטמבר ל-102.3 מיליון חביות ביום.

הנתונים ממחישים את המורכבות שבהערכת כיוון השוק. גידול בהיצע עשוי למתן את עליות המחירים, אך שיבושים בנתיבי סחר קיימים עלולים למנוע מהתוספת להבטיח אספקת דלק סדירה. במקביל, עלויות אנרגיה גבוהות לאורך זמן מכבידות על הוצאות משקי הבית, מייקרות את פעילותן של חברות ומקשות על הבנקים המרכזיים לרסן את האינפלציה.

עבור ישראל, לתנודות במחירי הנפט הבינלאומיים יש חשיבות מיוחדת בשל השפעתן על עלויות האנרגיה המיובאת, הוצאות התחבורה והלחצים האינפלציוניים. עם זאת, ההשפעה המקומית הסופית תלויה גם בשערי החליפין, בעלויות הזיקוק וההפצה ובמיסוי המקומי.

אילו גורמים יעמדו במוקד המסחר בנפט?

המשך המסחר יושפע מהשאלה אם השינוי במדיניות האמריקאית יוביל לעלייה מדידה בזרימת האנרגיה מרוסיה, וכן מהאפשרות שהמתיחות במזרח התיכון תחריף או תדעך. הסוחרים יעקבו גם אחר נתוני המלאים, מדדי הביקוש וההתפתחויות המשפיעות על השיט בנתיבי היצוא המרכזיים. עד שיתקבלו סימנים ברורים יותר, מחירי הנפט צפויים להישאר רגישים לאותות הסותרים מצד ההיצע, עם אפשרות לתנודתיות נוספת לשני הכיוונים.