מדד דאו ג’ונס סיים את שבוע המסחר בחולשה יחסית, וננעל ברמה של 53,414.25 נקודות, המשקפת ירידה של 0.27% בחמשת ימי המסחר. הירידה במדד המוביל של חברות הבלו-צ’יפ בוול סטריט משקפת תקופה של איזון מחדש בתיקי ההשקעות, כאשר המשקיעים שוקלים את עמידות הרווחים העסקיים מול אינפלציה עיקשת, שינויי ציפיות לגבי מדיניות הריבית ועלויות מימון ארוכות טווח שנותרו גבוהות.

תנודתיות תוך-יומית ובחינת רמות התמיכה

המסחר ב-30 חברות הענק מתחומי התעשייה, הפיננסים והבריאות התאפיין בחולשה בתחילת השבוע, כאשר המדד ירד מתחת ל-52,750 נקודות סביב 2 בספטמבר. לאחר מכן התפתח גל עליות מהיר שנמשך כמה ימי מסחר והוביל את המדד לעבר שיא שבועי של כ-53,750 נקודות ב-3 וב-4 בספטמבר.

עם זאת, גל המכירות בסוף השבוע לחץ את המדד מטה. ביום שישי ירד דאו ג’ונס ב-271.86 נקודות, או 0.51%, מרמת פתיחה של 53,584.89 ל-53,414.25. זאת לעומת נעילה קודמת של 53,686.10. המדד נסחר בחלק העליון של טווח 52 השבועות, שנע בין 45,057.28 ל-54,744.33 נקודות. מחזור המסחר ביום שישי הסתכם ב-381.14 מיליון מניות, לעומת מחזור יומי ממוצע של 505.58 מיליון מניות. המחזור הנמוך יחסית מצביע על פעילות זהירה מצד המשקיעים המוסדיים באזורי ההתנגדות.

אינפלציה, תשואות אג”ח והשפעתן על תמחור המניות

דאו ג’ונס מעניק משקל משמעותי לחברות תעשייה מחזוריות, מוסדות פיננסיים וחברות צריכה גדולות. לכן, תמחור המדד מושפע במידה רבה מהמומנטום הכלכלי ומפערי התשואות הריאליות.

הירידה השבועית של 0.27% משקפת חששות כי אינפלציית הליבה המתמשכת ותשואות האג”ח הממשלתיות הגבוהות עלולות להגביל את יכולתו של הפדרל ריזרב לבצע הקלות מוניטריות משמעותיות. במקביל, עלויות מימון משתנות ולחץ אפשרי על שולי הרווח בחברות שאינן משתייכות למגזר הטכנולוגיה מהווים גורמים שעלולים להגביל את צמיחת הרווחים קדימה.

השלכות על תיקי ההשקעות בישראל

עבור מנהלי השקעות הפועלים בשווקים הגלובליים והמערכת המוסדית בישראל, מעקב אחר דאו ג’ונס מספק אינדיקציה חשובה לתיאבון הסיכון ולזרימות ההון המוסדיות בשווקים הבינלאומיים. מניות בלו-צ’יפ אמריקאיות משמשות רכיב מרכזי בתיקי פנסיה ובמנדטים רב-נכסיים ברחבי העולם. לכן, שינויים במומנטום של המדד עשויים להשפיע גם על הקצאות ההון של משקיעים בינלאומיים.

גופים מוסדיים בישראל נדרשים לבחון את ההתבססות במדד לצד תנודתיות השקל, פרמיות הסיכון הביטחוניות המקומיות ושינויים בעקומי התשואות הבינלאומיים. תנודות חדות בשערי החליפין או שינויי ריבית עלולים להגדיל את התנודתיות בתשואה המקומית של נכסים הנקובים בדולר.

התחזית: המוקד בטווח הקרוב יהיה בשאלה אם מדד דאו ג’ונס יצליח להחזיק מעל רמת התמיכה הטכנית של 53,250 נקודות, או שירידה מתחתיה תאיץ את המומנטום השלילי לעבר רמות תמיכה נמוכות יותר סביב 52,500 נקודות. המשקיעים צפויים לעקוב אחר נתוני מדד המחירים לצרכן בארה”ב, נתוני שוק העבודה והודעות הפדרל ריזרב. נתונים אלה עשויים לשמש גורמים מרכזיים בכיוון המדד. בשלב זה משקפת תנועת המחירים יציבות יחסית, אך רמות התמחור, עלויות המימון והרגישות למדיניות המוניטרית מחייבות המשך מעקב אחר סיכוני הירידה וההתפתחויות הפיסקליות בשווקים.