קריסתה של Ÿnsect, שבעבר נחשבה לאחת מחברות הפודטק המסקרנות והמהוללות באירופה, מהווה תזכורת חדה לכך שהון וחזון לבדם אינם יכולים להתגבר על יסודות כלכליים. לאחר שנים של הבטחות שאפתניות לחולל מהפכה בייצור חלבון באמצעות חקלאות חרקים, החברה הצרפתית נכנסה להליך פירוק שיפוטי, ובכך בא לסיומו מסע שבמהלכו הוזרמו יותר מ־600 מיליון דולר לעסק שמעולם לא מצא ליבה עסקית ניתנת להרחבה ורווחית.

חזון שמשך הון אך דחה משמעת עסקית

העלייה של Ÿnsect הונעה מנרטיב קיימות משכנע. משקיעים – מקרנות הון סיכון ממוקדות השפעה ועד גופים ציבוריים כמו Bpifrance – תמכו ברעיון שחלבון מחרקים יכול להחליף תשומות עתירות נזק סביבתי כגון קמח דגים וסויה. תמיכה מצד ידוענים, כולל מעורבות של קרן FootPrint Coalition של רוברט דאוני ג׳וניור, הגבירה את הפרופיל והאמינות של החברה במהלך גל הגיוסים של 2021.

עם זאת, מאחורי המומנטום, ההכנסות פיגרו בהרבה אחרי היקף ההשקעות. הישות התפעולית המרכזית של החברה ייצרה הכנסות של 17.8 מיליון אירו בלבד בשיא בשנת 2021, בעוד שההפסדים תפחו לכמעט 80 מיליון אירו עד 2023. הפער בין זרימת ההון לבין האחיזה המסחרית הותיר את Ÿnsect תלויה יותר ויותר במימון חיצוני, במקום בתזרים מזומנים תפעולי.

סטייה אסטרטגית בין שווקים בעלי כלכלות סותרות

חולשה מרכזית באסטרטגיה של Ÿnsect הייתה חוסר היכולת להתחייב לשוק אחד בעל היגיון כלכלי ברור. החברה כיוונה בתחילה לשוק המזון לבעלי חיים – תחום קומודיטי רגיש למחיר שבו קיימות כמעט ואינה זוכה לפרמיה. במקביל, היא פנתה לשוק מזון לחיות מחמד, סגמנט עתיר מרווחים ובעל פוטנציאל מיתוג גבוה יותר, ואף נכנסה לתחום המזון לבני אדם באמצעות רכישת Protifarm.

ריבוי הכיוונים הזה דילל את המיקוד ודחה את הביצוע. הנהלת החברה הודתה בפומבי כי תחום המזון לבני אדם יישאר שולי במשך שנים, ובכל זאת השקיעה בו הון. התוצאה הייתה פורטפוליו של שווקים בעלי כלכלות סותרות, שאף אחד מהם לא צמח במהירות מספקת כדי לתמוך בבסיס העלויות ההולך וגדל של החברה.

ההימור על מפעל הענק שנעל את הכישלון

ההחלטה הגורלית ביותר הייתה בניית Ÿnfarm – מתקן ייצור חרקים עצום בצפון צרפת. המפעל תוכנן כספינת דגל של ייצור תעשייתי בקנה מידה גדול, ובלע מאות מיליוני אירו עוד לפני שהחברה הוכיחה כלכליות יחידה ברת קיימא. כאשר Ÿnsect ביצעה בהמשך פנייה אסטרטגית לכיוון מזון לחיות מחמד, התכנון והקיבולת של המפעל לא התאימו למיקוד החדש.

לחצי עלויות שנבעו מאינפלציה, מחירי אנרגיה ועלייה בעלויות ההון רק החריפו את חוסר האיזון. גם חילופי הנהלה וסגירת מתקנים לא הצליחו לפצות על הפער המבני בין נכסי החברה לבין השווקים בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לרווחיות.

לקחים לשאיפות התעשייתיות של אירופה

אקדמאים כמו פרופ׳ ג׳ו האסלם מבית הספר לעסקים IE טוענים כי Ÿnsect משקפת אתגר אירופי רחב יותר: חזונות תעשייתיים נועזים ממומנים לעיתים עוד לפני שמבחני המציאות התפעולית הושלמו. נפילתה של החברה הייתה פחות עניין של חרקים ויותר של תזמון, אינטנסיביות הון ורצף אסטרטגי.

בהסתכלות קדימה, כישלונה של Ÿnsect אינו פוסל את רעיון חלבון החרקים כשלעצמו, אך הוא מדגיש את הצורך בהתרחבות ממושמעת, בהשקעה הדרגתית ובהוכחה מוקדמת של רווחיות. כאשר אירופה מבקשת לבנות את הדור הבא של חברות דיפ־טק וייצור בר־קיימא, סיפורה של Ÿnsect יעמוד כמקרה בוחן אזהרתי הממחיש כיצד שאפתנות חייבת להיות מגובה בקפדנות כלכלית.