חוזי הפלטינה לינואר 2027 (PL=F) סיימו את יום המסחר ב-9 באוקטובר 2026 בעלייה חדה של 3.12%, או 51.30 דולר, לרמה של 1,693.30 דולר לאונקיית טרוי. ההתאוששות החזקה החזירה את החוזה לעליות בטווח הקצר, על רקע מעקב המשקיעים אחר הביקוש למתכות יקרות ותעשייתיות, השימוש בפלטינה במערכות להפחתת פליטות מכלי רכב, ההשקעות בטכנולוגיות מימן, היצע המכרות בדרום אפריקה וברוסיה, מגמות הדולר האמריקאי וציפיות למדיניות הריבית של הבנקים המרכזיים. עבור משקיעים גלובליים, ובהם מנהלי נכסים מוסדיים בישראל, הפלטינה משמשת מדד לביקוש תעשייתי ולתמחור מתכות יקרות, ומשתלבת גם בבחינת חשיפות לסחורות בתיקים רב-מטבעיים.

תנודתיות תוך-יומית ונתוני המסחר

במהלך המסחר ב-9 באוקטובר נפתח חוזה הפלטינה ברמה של 1,646 דולר, הגיע לשיא יומי של 1,710 דולר וננעל ב-1,693.30 דולר. העלייה היומית של 51.30 דולר משקפת התאוששות משמעותית לאחר הלחץ שנרשם קודם לכן. מחזור המסחר הסתכם בכ-17,580 חוזים, ומועד פקיעת החוזה נקבע ל-27 בינואר 2027. ציטוטי הקנייה והמכירה בשוק הספוט עמדו על 1,693.00 ו-1,707.70 דולר, בהתאמה.

הנתונים מצביעים על חזרה של ביקושים לאחר התנודתיות של אמצע השבוע, אך אינם מוכיחים כשלעצמם שינוי מגמה מתמשך. כדי להעריך את עוצמת ההתאוששות, יש לבחון אם המחירים יצליחו להחזיק ברמות שנכבשו מחדש ואם העליות ייתמכו בנתונים על הביקוש הפיזי למתכת.

הביקוש לתעשיית הרכב, אנרגיה נקייה והיצע המכרות

אחד הגורמים המבניים המשפיעים על שוק הפלטינה הוא השימוש בה במערכות להפחתת פליטות מכלי רכב היברידיים ובעלי מנועי בעירה פנימית. במקביל, טכנולוגיות אלקטרוליזה של מים ותאי דלק מימניים עשויות לתמוך בביקוש עתידי, בהתאם לקצב האימוץ ולהיקף ההשקעות בתשתיות. בצד ההיצע, ריכוז חלק ניכר מתפוקת המכרות בדרום אפריקה וברוסיה הופך את השוק לרגיש לשיבושים בייצור, למגבלות באספקת אנרגיה ולשינויים בהיקפי המיחזור.

מקצי נכסים גלובליים משלבים חשיפה לפלטינה במסגרת אסטרטגיות הקצאת נכסים רחבות, בין היתר כדי לקבל חשיפה לביקוש תעשייתי ולמעבר לאנרגיה נקייה. עם זאת, התממשות הפוטנציאל תלויה בביקוש בפועל, ולא רק בציפיות לצמיחתן של טכנולוגיות חדשות.

הריבית, פערי התשואות והסיכונים המאקרו-כלכליים

לצד ההתפתחויות בשוק הפיזי, המשקיעים עוקבים אחר ציפיות הריבית של ה-Fed, השינויים בתשואות הריאליות של אג״ח ממשלת ארה״ב ומומנטום מדד הדולר. התחזקות הדולר או עלייה בתשואות הריאליות עלולות להכביד על מחירי המתכות, בעוד ששינויים במדיניות הסחר ובשרשראות האספקה הבינלאומיות עשויים להשפיע על עלויות חומרי הגלם ועל התנודתיות בשוק.

עבור מקצי הנכסים המוסדיים בישראל, יש לבחון את התפתחות מחירי הפלטינה לצד תנודות בשערי החליפין, ובפרט בשער דולר–שקל, וכן במסגרת ניהול הסיכונים של תיקים רב-מטבעיים. שינויים בשער החליפין עשויים להשפיע על התשואה במונחים שקליים, בהתאם למכשיר ההשקעה ולמידת גידור המטבע.

בהמשך, השאלה המרכזית היא האם חוזי הפלטינה יצליחו להתבסס מעל אזור התמיכה של 1,646 דולר ולנוע מחדש לעבר רמות ההתנגדות של 1,725 ו-1,750 דולר. התבססות מעל רמות אלה תהיה משכנעת יותר אם תלווה בהאצה מוכחת בייצור כלי רכב, בהתרחבות ההשקעות במימן ירוק או בהידוק היצע המכרות. מנגד, סביבת ריבית גבוהה, התחזקות הדולר או גל מימושים רחב בסחורות התעשייתיות עלולים לחדש את לחץ המכירות. לכן, יש להעריך את המשך המגמה באמצעות שילוב של התנהגות המחיר, נתוני הביקוש התעשייתי והתפתחויות המאקרו-כלכליות.