רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) פועלת לביטול כלל ותיק המסדיר תרומות פוליטיות של יועצי השקעות, מה שעשוי לשנות את האופן שבו חברות מתחרות על ניהול כספים של קרנות פנסיה ציבוריות. ההצעה מגיעה כאשר ה-SEC, תחת היו”ר פול אטקינס, מקדמת סדר יום רחב יותר של הפחתת רגולציה, ובמקביל מעלה שאלות לגבי האופן שבו על הרגולטורים לאזן בין עלויות הציות לבין אמצעי הגנה מפני השפעה פוליטית על ניהול נכסי פרישה.

ה-SEC מכוונת לכלל ה”שלם כדי לשחק”

ה-SEC הציעה לבטל את כלל 206(4)-5 מכוח חוק יועצי ההשקעות, הידוע בדרך כלל ככלל ה”שלם כדי לשחק” (pay-to-play). התקנה, שאומצה בשנת 2010, אוסרת על יועצי השקעות לספק שירותי ייעוץ בתשלום ללקוחות ממשלתיים מסוימים במשך שנתיים לאחר שהיועץ או עובדים מסוימים מטעמו מעניקים תרומות פוליטיות לנבחרי ציבור או למועמדים הכפופים לכלל.

הכלל נועד להתמודד עם חששות שלפיהם מנהלי השקעות עלולים להשתמש בתרומות פוליטיות כדי להשיג השפעה על חוזים של קרנות פנסיה ציבוריות. הסדרים מסוג זה עלולים להשפיע על האופן שבו מנוהלים נכסי פרישה וליצור ניגודי עניינים בין קשרים פוליטיים לבין החלטות השקעה. ביטול הכלל המוצע יבטל גם דרישות קשורות לשמירת רשומות.

הרגולטור מצביע על עומסי ציות

ה-SEC טוענת כי יותר מ-15 שנות ניסיון באכיפה הוכיחו כי לכלל היו השלכות בלתי מכוונות משמעותיות. לדברי הרגולטור, יועצים הגיבו לעיתים למורכבות הכלל באמצעות הגבלת תרומות פוליטיות של עובדים באופן גורף, כולל תרומות שאולי אין להן כל קשר לפעילות עסקית מול הממשלה.

הסוכנות מצביעה גם על מאפייני האחריות הקפידה של הכלל. תרומות קטנות או טעויות טכניות בציות עלולות להוביל להגבלות ולסנקציות משמעותיות, ללא צורך בהוכחה שאכן התקיימה עסקת חליפין פסולה. ה-SEC טוענת כי מצב זה יצר קשיים תפעוליים עבור חברות השקעות והרתיע עובדים מהשתתפות בפעילות פוליטית.

עבור תעשיית ניהול ההשקעות, ביטול הכלל עשוי לפשט תוכניות ציות ולהפחית את הסיכון שתרומה פוליטית של עובד בודד תשפיע על יכולתה של חברה להתמודד על מנדטים במגזר הציבורי. השינוי עשוי להיות רלוונטי במיוחד לחברות המנהלות נכסי פנסיה של מדינות ורשויות מקומיות, שבהן קשרים עם גורמים ממשלתיים יכולים להוות מקור חשוב לעסקים מוסדיים.

ההגנות על המשקיעים לא ייעלמו

ביטול הכלל המוצע לא יסיר את המסגרת הרגולטורית הרחבה יותר החלה על יועצי השקעות. דרישות קיימות הנוגעות להונאה, חובות נאמנות, מדיניות ציות וקודים של אתיקה ימשיכו לחול. ה-SEC טוענת כי הוראות אלה כבר מספקות כלים להתמודדות עם הסדרי “תן וקח” אמיתיים בין יועצי השקעות לבין לקוחות ממשלתיים.

עם זאת, ההצעה יוצרת ויכוח מדיניות בשאלה האם הסרת מגבלה ממוקדת עלולה להגדיל את הסיכון להשפעה פוליטית על ניהול קרנות פנסיה ציבוריות. מערכות פרישה ציבוריות מנהלות מאגרי נכסים משמעותיים עבור עובדים וגמלאים, ולכן ממשל תאגידי ובחירת מנהלי השקעות הם נושאים חשובים הן עבור הנהנים מהמערכת והן עבור משלמי המסים.

הצעת ה-SEC תהיה כפופה לתקופת תגובות ציבוריות של 60 יום לאחר פרסומה ב-Federal Register. התוצאה הסופית עשויה להיות תלויה במשוב מצד יועצי השקעות, קרנות פנסיה, תומכי משקיעים ומשתתפים נוספים בשווקים. עבור המשקיעים, השאלה המרכזית תהיה האם ה-SEC יכולה להפחית חיכוכים רגולטוריים מבלי לפגוע באמון בכך שמנדטים של קרנות פנסיה ציבוריות מוענקים על בסיס איכות ההשקעה ולא על בסיס קשרים פוליטיים.