הין היפני שב ומסתמן כמקור אפשרי לחוסר יציבות פיננסית גלובלית, לאחר ששר האוצר האמריקאי סקוט בסנט פרסם אזהרה חריגה וחדה בנושא. דבריו מדגישים כיצד תנודות חדות בשערי מטבע עשויות להשפיע מעבר לשוק המט”ח, וליצור השלכות על פוזיציות השקעה ממונפות, שוקי אג”ח ממשלתיות ועלויות המימון ברחבי העולם.

במכתב מ-27 באוגוסט, שפורסם לאחר מכן ברשת X, הגן בסנט על החלטת וושינגטון להצטרף ליפן להתערבות נדירה בשוק המט”ח בחודש שעבר. האירוע משקף את החשש הגובר כי היחלשות בלתי מסודרת של אחד המטבעות החשובים בעולם עלולה להוביל להשלכות פיננסיות רחבות יותר.

מעמדו של הין מגביר את הסיכון לזליגת תנודתיות לשווקים אחרים

בסנט הזהיר כי תנועות בלתי מסודרות בשער הין עלולות לגרום ל”פירוק כפוי” של פוזיציות פיננסיות, ליצור חוסר יציבות ובהמשך אף להעלות את עלויות המימון של משקי בית ועסקים בארה”ב. החשש נובע ממעמדו המרכזי של הין בשוקי ההון העולמיים, שבהם הריבית ביפן ותנועות המטבע משפיעות על זרמי הון הרבה מעבר לגבולות המדינה.

כאשר מטבעות נעים במהירות, משקיעים הפועלים באמצעות מינוף עלולים להידרש לסגור פוזיציות במהירות, ובכך להעצים את התנודתיות בשוקי המניות, האג”ח והמט”ח. לכן, היפוך חד במגמת הין עשוי להפעיל לחץ על תיקי השקעות בינלאומיים ולחלחל לשוקי המימון הרחבים יותר.

האזהרה משמעותית במיוחד משום שהין התקרב לאחרונה לרמות שלא נראו זה עשרות שנים. אף שהמטבע התחזק לאחר ההתערבות המתואמת, הוא נחלש בהמשך שוב לכיוון 160 ין לדולר, דבר הממחיש כי ההתערבות הרשמית לא פתרה את הלחצים הבסיסיים בשוק.

התערבות משותפת של ארה”ב ויפן מאותתת על חשש מזליגה גלובלית

ב-31 ביולי ביצעו יפן וארה”ב התערבות משותפת לרכישת ין, צעד נדיר שנועד למנוע את התפשטות הלחץ בשוק המטבע ובשוק האג”ח הממשלתיות של יפן לשווקים בינלאומיים. לפני ההתערבות הגיע הין לשפל של 40 שנה, סביב 164 ין לדולר, ולאחר מכן התחזק בחדות.

בהמשך זינק המטבע לכ-155.20 ין לדולר, אך שב ונחלש לכיוון 160. ביום שישי חצה הין לזמן קצר את הרף הפסיכולוגי הזה, לאחר שהתבטאויות של יו”ר הפדרל ריזרב, קווין וורש, חיזקו את הציפיות להעלאת ריבית אפשרית בארה”ב בטווח הקרוב.

עלייה בריבית בארה”ב עשויה להרחיב את פער התשואות לטובת נכסים דולריים ביחס לנכסים יפניים ולהגביר את הלחץ על הין. דינמיקה זו מציבה את קובעי המדיניות ביפן בפני אתגר, במיוחד אם חולשת המטבע מתחילה להשפיע על ציפיות האינפלציה, על זרמי ההון או על שוק האג”ח המקומי.

קרן הייצוב של שערי החליפין הופכת לכלי מרכזי בהתערבות

בסנט מסר כי משרד האוצר האמריקאי השתמש בקרן הייצוב של שערי החליפין, Exchange Stabilization Fund או ESF, לצורך ההתערבות, באמצעות המרת נכסים במטבעות זרים לין. מדובר בקרן חירום המנוהלת על ידי משרד האוצר ונועדה לתמוך ביציבות בשוקי המט”ח ובשווקים הפיננסיים המקומיים.

הוא השווה את המהלך להתערבות קודמת של וושינגטון לתמיכה בארגנטינה בתקופה של לחץ חריף בשווקים. משרד האוצר האמריקאי השתמש בעבר ב-ESF כדי לסייע בייצוב שוק הפסו הארגנטינאי ולהעמיד קו החלפת מטבעות בהיקף של 20 מיליארד דולר.

לטענת בסנט, התערבות מונעת עשויה להיות עדיפה על פני מתן אפשרות לבעיה מקומית בשוק להתפתח למשבר פיננסי רחב יותר. ההגנה שלו על ההתערבות בשוק הין מצביעה על כך שוושינגטון רואה יותר ויותר את היציבות הפיננסית כמערכת מקושרת, הכוללת מטבעות, שוקי חוב ממשלתיים וזרמי הון בינלאומיים.

שער הין ומדיניות הבנקים המרכזיים יקבעו את המבחן הבא

המוקד המיידי יישאר בתנועת הין סביב רמת 160 ין לדולר, בציפיות להעלאת ריבית אפשרית מצד הבנק המרכזי של יפן ובכיוון המדיניות המוניטרית בארה”ב. פער מתרחב נוסף בין הריביות ביפן ובארה”ב עשוי לחדש את הלחץ על המטבע ולהגדיל את הסבירות להתערבות רשמית נוספת.

עבור השווקים הגלובליים, לרבות משקיעים ישראלים בעלי חשיפה בינלאומית, הסוגיה המרכזית היא האם התנודתיות בשוק המט”ח תוביל למכירה מהירה וכפויה של פוזיציות ממונפות. ההתערבות ביולי הוכיחה כי קובעי המדיניות מוכנים לתאם צעדים כאשר הם מעריכים שתנועות השוק מאיימות על היציבות הרחבה יותר. המבחן הבא יהיה אם התערבות והתאמות במדיניות המוניטרית יוכלו להשיב את האמון מבלי ליצור עיוותים נוספים בזרמי ההון הגלובליים.