תחום המימון לתביעות—שנחשב בעבר לאחד התחומים הצומחים ביותר בהשקעות אלטרנטיביות—מתמודד כעת עם התכווצות חדה, כאשר ספקי ההון, רגולטורים ומערכות משפט בוחנים מחדש את הסיכונים הגלומים בענף. לאחר שנים שבהן הובטחו תשואות גבוהות והתרחבות מהירה, הקרנות ניצבות בפני ירידה בזרימת העסקאות, רגולציה מחמירה ונסיגה בתיאבון המשקיעים. ההתאפסות הזו מעוררת חשש כי יחידים וארגונים המבקשים להגיש תביעות סביב נושאי סביבה, עבודה או התנהגות תאגידית — ימצאו עצמם עם פחות דרכים להיאבק בגופים חזקים.

שוק מאבד מומנטום כאשר ההון נסוג

תעשיית המימון לתביעות, המוערכת בכ־20 מיליארד דולר, נועדה להזרים הון מוסדי לתביעות יקרות שאחרת לא היו מתממשות. אך מאז תחילת 2024, התנאים הידרדרו במהירות. קרנות גידור, תאגידי פרייבט אקוויטי ומנהלי נכסים אלטרנטיביים—מקור ההון המשמעותי ביותר בתחום—נסוגים על רקע עליית הסיכון ומעבר לתשואות צפויות יותר.

בכירי התעשייה מציינים כי גיוסי הון מתעכבים או מבוטלים לחלוטין. חברות רבות פונות למבני ביטוח כדי להפחית סיכון, אך גם אלו אינם מחזירים את אמון המשקיעים במלואו. אלורה מקפרסון, מנהלת ההשקעות ב־Harbour Litigation Funding, אומרת כי המחסור בהון משפיע על כלל שוקי האלטרנטיבות—אך המימון לתביעות פגיע במיוחד בשל התלות בהליכים משפטיים ארוכים ובלתי צפויים.

לחץ רגולטורי ומכות משפטיות משנים את מפת הענף

התפתחויות רגולטוריות במספר מדינות מוסיפות מורכבות לתמונה. בבריטניה, המועצה לצדק אזרחי המליצה על דרישות פיקוח חדשות, המחייבות גילוי מקורות הון ויכולת מימון מספקת. זאת בהמשך לפסיקת בית המשפט העליון מ־2023, שאסרה על קרנות לגבות אחוזים מהפיצויים—עיקרון כלכלי מרכזי בענף—והכריחה מעבר למכפילים קבועים של ההשקעה. ההשלכות היו משמעותיות: רק ארבע תביעות קבוצתיות הוגשו ל־Competition Appeal Tribunal עד ספטמבר, לעומת 17 לפני שנתיים.

בארה״ב, מחוקקים מנסים להחיות הצעת חוק שתחייב מס של 41% על רווחי הענף. במקביל, האיחוד האירופי החליש את כללי האחריות התאגידית במסגרת הדירקטיבה CSDDD—מה שעלול לצמצם הזדמנויות לתביעות עתידיות רחבות־היקף.

גם חברות מבוססות נאלצות להסתגל. Therium מסרה חלק משמעותי מניהול התיק שלה ל־Fortress כדי לחסוך בעלויות ולייצב ביצועים. LCM עצרה גיוס לקרן חדשה בשל אי־ודאות סביב מיסוי אמריקאי. Pogust Goodhead, המעורבת בתביעות סביבתיות נגד BHP, פיטרה 20% מהצוות תחת לחץ פיננסי.

ירידת פיצויים וארכות משפטיות מחלישות את הכלכלה של הענף

כלכלת הענף נמצאת בלחץ מצד ירידה בפיצויים וארכות הליכים. דוגמה בולטת היא תביעת Mastercard מ־2016, שהוערכה ב־14 מיליארד פאונד אך הסתיימה ב־200 מיליון בלבד — תזכורת לחוסר הוודאות של תשואות התחום.

גם Burford Capital, מהשחקנים הגדולים בענף, מתקשה. מנייתה ירדה ביותר מ־25% השנה, למרות ניצחון בתיק משמעותי נגד ארגנטינה לאחר הלאמת YPF ב־2012. החברה עדיין ממתינה לתשלום בשל הליכים משפטיים נמשכים.

דוחות מראים שמעט קרנות מציגות תשואות חזקות באופן עקבי. לפי Westfleet Advisors, נפח העסקאות בתחום בארה״ב ירד ב־16% ב־2024 — וגדול כ־30% מתחת לרמת 2022.

הדרך קדימה

למרות המשבר, בכירי התחום טוענים כי מימון לתביעות נשאר כלי חיוני—במיוחד במקרים של נזק סביבתי, הונאות תאגידיות או פגיעה בצרכנים. האתגר כעת הוא התאמת מודלי ההשקעה למציאות חדשה של רגולציה קשוחה, פיצויים נמוכים ותשומת לב משקיעים. עם התבססות תקדימים משפטיים ומבני עסקאות ברורים יותר, התקווה היא שהשוק יתייצב — אך לוחות הזמנים לכך אינם ברורים.