עלויות ההלוואה של בריטניה עלו חדות ביום שישי, כאשר השווקים עיכלו את העלייה באי־הוודאות הפוליטית והפיסקלית סביב תקציב הסתיו הקרוב. בעקבות דיווחים שלפיהם שרת האוצר רייצ’ל ריבס נסוגה מתוכניות להעלות את מס ההכנסה, משקיעים נעו במהירות לתמחר מחדש את חוב הממשל, מה שהעיד על חרדה עמוקה יותר לגבי הדרך שבה הממשלה מתכננת לסגור פער פיסקלי של 30 מיליארד ליש״ט. תגובת שוק האג”ח מדגישה דאגה רחבה יותר: האם האמינות הכלכלית של בריטניה עומדת למבחן ברגע של אמון שברירי הן בזירה המקומית והן בזירה הבינלאומית.

שווקי האג”ח מגיבים לתנודתיות במדיניות

התשואה על אג”ח ה־10 שנים המובילה עלתה בתחילה ב־13 נקודות בסיס לפני שהתייצבה סביב 4.51%, עלייה של 7 נקודות בסיס ביום. אג”ח ארוכות טווח — ל־20 ול־30 שנה — חוו לחץ דומה, עם עליות של כמעט 9 נקודות בסיס. עבור שוק חוב שכבר מתמודד עם ריביות גלובליות תנודתיות ואי־ודאות מקומית, גם תנועות מתונות משקפות רגישות גבוהה לאיתותים פיסקליים.

הזינוק הגיע לאחר דיווח ב”פייננשל טיימס” שלפיו ריבס עשויה לנטוש את העלאת מס ההכנסה — הצעה שקידמה בפומבי בשבוע שקדם לכך. הפניית הפרסה מעלה שאלות לגבי הקוהרנטיות והעמידות של אסטרטגיה פיסקלית בזמן שבו הממשלה מתמודדת עם שווקים שבירים וסביבה פוליטית מוגבלת.

מתח פוליטי מסבך את האסטרטגיה הפיסקלית

העלאת ה־2 פני במס ההכנסה — יחד עם הפחתה מקבילה בביטוח הלאומי — נועדה לפגוע בהכנסות פסיביות ולא בשכר. אולם מחלוקות בתוך מפלגת הלייבור וירידה בדירוגי האהדה של ראש הממשלה קיר סטארמר הפכו את ההצעה לרעילה מבחינה פוליטית. ללא הצעד הזה, אנליסטים צופים שהממשלה תסגור את הפער הפיסקלי דרך העלאות מס קטנות ומפוזרות — ולא באמצעות רפורמה מרכזית אחת.

זו בדיוק ה“אסטרטגיה הטלאים” שממנה משקיעים חוששים. לפי רורי מקפרסון מ-Wren Sterling, פיזור העלאות המס על פני מקורות הכנסה שונים עלול לגרום לממשלה להגדיל את היקף ההלוואות — מה שיגביר לחץ על תשואות האג”ח ברגע שבו עלויות ההלוואה לטווח ארוך כבר נמצאות בשיא של מאז סוף שנות ה־90.

שוק שאוזל לו הסבלנות

עבור משקיעים מוסדיים, הבעיה הרחבה יותר כבר אינה רק גודל הגירעון — אלא בהירות ואמינות. אנליסטים מזהירים כי מסרים סותרים מצד הממשלה מגבירים את אי־הוודאות בזמן שבו לחוב הבריטי יש נטל שירות גבוה ביותר מבין מדינות ה־G7. השילוב של ריביות גבוהות מבנית, מרחב פיסקלי מצומצם והיסוס פוליטי תורם לתחושה שבריטניה מתקשה לייצר תכנית התאוששות ברורה.

ג’וליאן הווארד מ־GAM Investments הציע כי ייתכן שיופיעו צעדים קיצוניים יותר, כולל תקנות מחמירות על פנסיות וחסכונות או הרחבת מיסוי רווחי הון. הדאגה היא שהממשלה, המוגבלת בכלים, נותרה עם מעט אפשרויות אטרקטיביות.

שווקים ממתינים ל־26 בנובמבר בזהירות

בנק אנגליה עדיין עשוי לבחור להפחית ריביות לאחר התקציב, אך הספקנות הגוברת בשווקים — המורגשת בירידה בהימורי הפחתת הריבית — מעידה עד כמה הסנטימנט הפך שברירי. בשבועות הקרובים משקיעים יעקבו אחר פרטים פיסקליים מדויקים ואותות ליכולת הממשלה לייצב ציפיות. ללא מפת דרכים אמינה, התנודתיות בגילטים ובמניות עלולה להתגבר.