שוקי האג״ח הגלובליים עוברים שינוי תמחור משמעותי, כאשר תשואות האג״ח הממשלתיות לטווח ארוך בכלכלות המרכזיות מתקרבות לרמות שלא נראו זה עשרות שנים. נתוני Bloomberg האחרונים מראים כי העלייה מתפשטת מארה״ב ומבריטניה ועד יפן וצרפת, ומעלה את השאלה האם השווקים הפיננסיים נכנסים למשטר ריבית שונה מבחינה מבנית, לאחר שנים של עלויות מימון נמוכות במיוחד.

התשואות לטווח ארוך עולות בכל הכלכלות המרכזיות

היקף המהלך בולט במיוחד משום שהוא מתרחש במקביל בכמה משוקי האג״ח הממשלתיים הגדולים בעולם. תשואת אג״ח האוצר האמריקאי ל-10 שנים עלתה מעל 5.2%, לפי נתוני Bloomberg המוצגים בדוח המצורף, בעוד שתשואת אג״ח ממשלת בריטניה המקבילה הגיעה לכ-5.36%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007 לפי המקור. גם תשואות אג״ח OAT הצרפתיות ל-10 שנים עלו מעל 4%, בעוד שתשואת האג״ח הממשלתית של יפן ל-10 שנים התקרבה ל-3%.

למהלך כזה יש חשיבות משום שאג״ח ממשלתיות לטווח ארוך משמשות כריביות ייחוס חשובות בשווקים הפיננסיים הגלובליים. כאשר תשואות האג״ח הממשלתיות עולות, העלייה עשויה לחלחל לעלויות המימון של חברות, למשכנתאות ולצורות אשראי נוספות, ובמקביל לשנות את האטרקטיביות היחסית של נכסים כמו מניות ואג״ח קונצרניות. Bloomberg הדגישה בעבר כיצד עלייה בתשואות האג״ח הממשלתיות לטווח ארוך עשויה להשפיע על הביקוש הן לאג״ח ממשלתיות והן למניות, כאשר המשקיעים מעריכים מחדש את התשואה הזמינה מנכסי Fixed Income בעלי סיכון נמוך יחסית.

יפן מייצגת שינוי משמעותי בשוק האג״ח הגלובלי

שוק האג״ח היפני חשוב במיוחד להבנת המהלך הרחב יותר. יפן פעלה במשך עשרות שנים עם ריביות נמוכות במיוחד ותשואות אג״ח ממשלתיות נמוכות, והפכה את המוסדות היפניים למשתתפים משמעותיים בשוקי ה-Fixed Income הגלובליים. תשואה של כ-3% באג״ח ממשלתית יפנית ל-10 שנים מייצגת שינוי משמעותי לעומת הסביבה ששלטה בשווקים הבינלאומיים במשך חלק ניכר מהתקופה שלאחר המשבר הפיננסי.

השינוי מתרחש גם לצד סביבה מוניטרית מגבילה יותר. Bank of Japan העלה את הריבית שלו ל-1.25% בספטמבר 2026, והביע פתיחות להמשך הידוק המדיניות על רקע אינפלציה שנותרה עיקשת. שינוי זה עשוי להשפיע על הביקוש של משקיעים יפניים לאג״ח בחו״ל, ובהן אג״ח האוצר האמריקאי ואג״ח ממשלתיות אירופיות, ובכך לתרום לשינויים בתנועות ההון הגלובליות.

תשואות גבוהות יותר יוצרות לחץ מעבר לשוק האג״ח

ההשפעות חורגות הרבה מעבר לשוק ה-Fixed Income. תשואות ארוכות גבוהות יותר מגדילות את שיעור ההיוון המשמש לתמחור תזרימי המזומנים העתידיים של חברות, ועלולות להפעיל לחץ על תמחורי מניות, במיוחד בחברות שחלק משמעותי מהרווחים הצפויים שלהן ממוקד בשנים הרחוקות יותר. במקביל, עלויות מימון ממשלתיות גבוהות יותר עלולות להגדיל את הנטל הפיסקלי במדינות הנושאות חוב ציבורי בהיקפים גדולים.

השוק האירופי מוסיף ממד נוסף לתמונה. העלייה בעלויות המימון של צרפת ל-10 שנים מתרחשת על רקע אי-ודאות פיסקלית ופוליטית, בעוד שבריטניה ממשיכה להתמודד עם שילוב של רגישות גבוהה לאינפלציה וצרכי מימון ממשלתיים משמעותיים. לכן, העלייה בתשואות משקפת לא רק ציפיות למדיניות מוניטרית, אלא גם את הערכות המשקיעים בנוגע לאינפלציה, קיימות פיסקלית, צמיחה כלכלית והיצע האג״ח הממשלתיות.

עבור משקיעים בישראל ובשווקים הגלובליים, ההתפתחות משמעותית במיוחד משום שהתנאים הפיננסיים בישראל מושפעים מהריביות הגלובליות, מתנועות המטבע ומפרמיות הסיכון הבינלאומיות. עלייה מתמשכת בתשואות האג״ח הממשלתיות בארה״ב ובאירופה עשויה להשפיע על התמחור היחסי של אג״ח ממשלתיות בישראל, אשראי קונצרני ומניות, בעוד ששינויים בתנועות ההון הגלובליות עשויים להשפיע גם על השקל ועל הביקוש לנכסים מקומיים.

בהמשך, השאלה המרכזית היא האם העלייה האחרונה בתשואות האג״ח לטווח ארוך מייצגת התאמה זמנית או תחילתו של שינוי עמיד יותר בשוקי ה-Fixed Income הגלובליים. המשקיעים יעקבו מקרוב אחר נתוני האינפלציה, מדיניות הבנקים המרכזיים, צורכי המימון הממשלתיים, הנפקות אג״ח ונתוני הצמיחה הכלכלית. אם התשואות יישארו גבוהות, ההשפעות עשויות להתפשט בהדרגה לשוקי האשראי, למטבעות ולתמחורי המניות, ולהפוך את החלק הארוך של עקום האג״ח הגלובלי למדד חשוב יותר לתנאים הפיננסיים הרחבים.