מלאי הנפט בארה”ב עומד שוב במוקד תשומת הלב, כאשר מאגר הנפט האסטרטגי ממשיך להצטמצם במקביל למלאי מסחרי של נפט גולמי שנותר הדוק יחסית. נתונים שפרסם The Kobeissi Letter מצביעים על כך שהמאגר ירד לרמות שנראו לאחרונה בשנת 1982, ומעלים שאלות בנוגע ליכולת של הממשלה לשמור על עתודת חירום מספקת ועל יכולתה של המדינה להתמודד עם שיבושים עתידיים בשוק הנפט.

מאגר הנפט האסטרטגי מגיע לשפל של עשרות שנים

על פי הדיווח שסופק, מלאי ה-SRP הצטמצם בכ-300,000 חביות בשבוע האחרון והגיע ל-282.7 מיליון חביות. מאז 20 במרץ ירד המלאי ב-132.8 מיליון חביות, ירידה של כ-32%. המקור מדווח גם על משיכות מהמלאי ב-29 מתוך 30 השבועות האחרונים, נתון המעיד על מגמת ירידה מתמשכת ולא על שינוי שבועי נקודתי.

על פי הנתונים שסופקו, המאגר הכיל כ-653.9 מיליון חביות בשנת 2020, כך שהמלאי הנוכחי נמוך בכ-371 מיליון חביות מרמה זו. מאגר הנפט האסטרטגי נועד לספק נפט גולמי בשעת חירום, כאשר מתרחשים שיבושים משמעותיים בשוקי הנפט המסחריים. אף שרמת המאגר לבדה אינה קובעת אם ארה”ב מתמודדת עם מחסור מיידי באספקה, מלאי נמוך יותר מצמצם את הכמות הזמינה לשחרור במקרה חירום.

מלאי הנפט הגולמי המסחרי מגביר את החששות בנוגע לאספקה

הדיווח מציין גם כי מלאי הנפט הגולמי המסחרי, שאינו כולל את המאגר האסטרטגי, ירד ב-3.1 מיליון חביות לרמה של 412.5 מיליון חביות. לפי הדיווח, מדובר ברמה הנמוכה ביותר מאז סוף יולי, ובכ-3% מתחת לממוצע העונתי לחמש שנים. המלאי המסחרי חשוב משום שהוא מסייע לבתי זיקוק, לחברות אנרגיה ולסוחרים להעריך את האיזון בין ההיצע הזמין לביקוש בטווח הקרוב.

כאשר המלאים המסחריים מצטמצמים, השוק עשוי להפוך לרגיש יותר לשיבושים בלתי צפויים, במיוחד אם הביקוש מצד בתי הזיקוק נותר חזק או אם הייצור והיבוא אינם מספיקים כדי לחדש את המלאים. עם זאת, ירידה שבועית אחת אינה מוכיחה שקיים מחסור מתמשך באספקה. רמות המלאי עשויות להשתנות בשל תחזוקת בתי זיקוק, צריכה עונתית, יבוא, יצוא ושינויים בתפוקה המקומית. לכן, המגמה הרחבה והיחס בין ההיצע לביקוש מספקים תמונה משמעותית יותר מדוח בודד.

השלכות על מחירי הנפט ועל ביטחון האנרגיה

ירידה במאגר החירום לצד מלאים מסחריים הנמוכים מהממוצע עלולה להגביר את רגישות השוק להתפתחויות גיאופוליטיות, לשיבושים בנתיבי השיט ולאובדן בלתי צפוי של תפוקה. אם סיכוני האספקה יחריפו בזמן שהמלאים נותרים מוגבלים, מחירי הנפט הגולמי עשויים לעלות. מנגד, היחלשות הביקוש העולמי, עלייה בתפוקה או גידול ביבוא עשויים להפחית את החששות, גם אם המאגר האסטרטגי יישאר מתחת לרמות ההיסטוריות.

עבור ישראל וכלכלות אחרות התלויות ביבוא אנרגיה, שינויים במחירי הנפט הבינלאומיים עשויים להשפיע על עלויות הדלק, הוצאות התחבורה והאינפלציה. מחירי נפט גבוהים עלולים גם לסבך את מאמצי הבנקים המרכזיים לרסן את האינפלציה, בעוד ירידת מחירים עשויה להקל חלק מלחצי העלויות על משקי הבית והעסקים. ההשפעה בפועל תלויה בשערי החליפין, במיסוי, בעלויות הזיקוק ובמידת העברת השינויים במחירים העולמיים לצרכנים המקומיים.

בהמשך, משתתפי השוק יעקבו אחר נתוני המלאים השבועיים של מינהל המידע האמריקאי לאנרגיה (EIA), התפוקה המקומית, שיעורי ניצולת בתי הזיקוק, היבוא והיצוא, וכן אחר החלטות ממשלתיות בנוגע לחידוש מלאי המאגר או לשחרור נפט ממנו. הסוגיה המרכזית היא האם ההיצע המסחרי יישאר מספק בזמן שמאגר החירום נותר ברמה נמוכה מבחינה היסטורית. הנתונים המובאים כאן מבוססים על הפרסום שסופק מטעם The Kobeissi Letter, ויש לאמתם מול הנתונים הרשמיים העדכניים ביותר של EIA לפני שמתייחסים אליהם כאל נתונים שאומתו באופן עצמאי.