עלויות גיוס החוב של ממשלת צרפת עלו לרמה שבה תשואת האג”ח הממשלתיות שלה ל-10 שנים גבוהה כעת מהתשואה המקבילה של אג”ח האוצר האמריקאיות. מדובר בשינוי בולט ביחסים בין שני שוקי החוב הריבוני. הגרף של The Kobeissi Letter מציג תשואה צרפתית של כ-5.073%, לעומת 5.013% באג”ח האוצר האמריקאיות ל-10 שנים, ובמקביל מדווח על עלייה של כ-550 נקודות בסיס בתשואות הצרפתיות מאז השפל שלהן בשנת 2020.

עלויות גיוס החוב של צרפת עולות מעל תשואות אג”ח האוצר האמריקאיות

היפוך היחס המדווח מסמן שינוי משמעותי בהשוואה למגמה שאפיינה חלק ניכר מהתקופה מאז 2013, שבה תשואות האג”ח הממשלתיות של צרפת ל-10 שנים נותרו בדרך כלל נמוכות מתשואות אג”ח האוצר האמריקאיות. הגרף העדכני מציג את התשואה הצרפתית מעט מעל מדד הייחוס האמריקאי, וממחיש עד כמה השתנו עלויות המימון מאז סביבת הריבית הנמוכה של שנת 2020.

תשואות האג”ח הממשלתיות משקפות מגוון גורמים, ובהם האינפלציה הצפויה, מדיניות הבנקים המרכזיים, תחזיות הצמיחה הכלכלית, צורכי המימון של הממשלה ופרמיית הסיכון שהמשקיעים דורשים. תשואה גבוהה יותר אינה מעידה כשלעצמה כי ממשלה מתקרבת למשבר חוב. עם זאת, עלייה מתמשכת עשויה לאותת כי המשקיעים דורשים פיצוי גבוה יותר על החזקת החוב, דבר שעלול להגדיל את עלויות מימון הגירעונות העתידיים ואת עלויות מיחזור החוב המגיע לפירעון.

לחצים פיסקליים ואמון המשקיעים בצרפת

העלייה בתשואות האג”ח הצרפתיות מפנה תשומת לב רבה יותר למצבה הפיסקלי של המדינה וליכולתה לנהל את החוב הציבורי. כאשר עלויות המימון עולות, ממשלות עשויות להידרש להקצות חלק גדול יותר מהכנסותיהן העתידיות לתשלומי ריבית, ככל שחובות קיימים מגיעים לפירעון וממוחזרים. מצב זה עלול לצמצם את הגמישות התקציבית ולהקשות על מימון שירותים ציבוריים, השקעות והתחייבויות הוצאה אחרות.

גם ההשוואה לאג”ח האוצר האמריקאיות מחייבת התייחסות להקשר הרחב. החוב הממשלתי של ארה”ב נהנה מתפקידו של הדולר כמטבע הרזרבה המרכזי בעולם ומעומקו של שוק אג”ח האוצר האמריקאיות. לעומת זאת, האג”ח הממשלתיות של צרפת נקובות באירו ופועלות במסגרת המערכת הפיננסית הרחבה של גוש האירו. הבדלים במדיניות המוניטרית, בציפיות האינפלציה, בנזילות ובתנאים הפיסקליים פירושם שלא ניתן לפרש את שתי התשואות כהשוואה ישירה של סיכון חדלות פירעון בלבד.

השלכות על שוקי האג”ח באירופה ועל משקיעים גלובליים

היפוך התשואות עשוי להשפיע על האופן שבו משקיעים מעריכים את התשואה ביחס לסיכון בשוקי החוב הריבוני. אם התשואות הצרפתיות יישארו גבוהות, הן עשויות להשפיע על התמחור של אג”ח ממשלתיות אחרות בגוש האירו ולהגביר את הביקורת על מצבן הפיסקלי של מדינות בעלות נטל חוב משמעותי. היקף ההשפעה יהיה תלוי בשאלה אם המהלך משקף חששות ייחודיים לצרפת, תמחור מחדש של שוק האג”ח האירופי בכללותו או ירידה בתשואות אג”ח האוצר האמריקאיות.

עבור משקיעים בישראל ובעולם, לתנודות בתשואות של אג”ח ממשלתיות מרכזיות יש חשיבות רבה, משום שהן משפיעות על תנועות הון בינלאומיות, על שערי חליפין ועל תנאי המימון. תשואות גבוהות יותר עשויות ליצור הזדמנויות עבור משקיעים המתמקדים בהכנסה שוטפת, אך הן עלולות גם לשקף אי-ודאות גוברת ותנודתיות גבוהה יותר במחירים. הגרף לבדו אינו קובע מה הייתה הסיבה המדויקת להיפוך התשואות האחרון, או אם המגמה תימשך מעבר למועד המסחר המדווח.

בהמשך הדרך, משתתפי השוק יעקבו אחר ההתפתחויות בתקציב צרפת, תוכניות גיוס החוב של הממשלה, נתוני האינפלציה, מדיניות הבנק המרכזי האירופי ותנודות בתשואות אג”ח האוצר האמריקאיות. פרמיית תשואה צרפתית שתישמר לאורך זמן תדגיש את חשיבותה של אמינות פיסקלית ושל אמון המשקיעים, בעוד שהיפוך המגמה עשוי לשקף שינוי בציפיות באחד משני השווקים או בשניהם. השאלה המרכזית היא אם היפוך התשואות מייצג תנועה זמנית בשוק או שינוי ממושך יותר בתמחור היחסי של החוב הממשלתי הצרפתי והאמריקאי.