היצע הכסף בשתי הכלכלות הגדולות בעולם הגיע לרמות נומינליות חסרות תקדים, ומחזיר את הנזילות הגלובלית למרכז הדיון המאקרו-כלכלי. לפי הערכת הדוח המקורי, ה-M2 בארה״ב ובסין יחד הגיע באוגוסט ל-76.4 טריליון דולר, עלייה של כ-7.9 טריליון דולר לעומת שנה קודם לכן. עם זאת, הנתון המשולב בדולרים תלוי בשער החליפין ששימש להמרת היצע הכסף של סין, הנקוב ביואן.

ארה״ב וסין רושמות שיאים חדשים ב-M2

הנתונים הרשמיים מאשרים כי ה-M2 בארה״ב הגיע באוגוסט 2026 לכ-23.34 טריליון דולר, לעומת 22.09 טריליון דולר שנה קודם לכן. מדובר בעלייה של כ-1.25 טריליון דולר בתוך 12 חודשים, לפי נתוני ה-Federal Reserve שנאספו על-ידי Federal Reserve Bank of St. Louis. העלייה משקפת המשך התרחבות מהשפל שנרשם במהלך מחזור ההידוק המוניטרי שלאחר המגפה.

סין תורמת סכום נומינלי גדול אף יותר לנתון המשולב. People’s Bank of China דיווח כי ה-M2 הסתכם בסוף אוגוסט ב-356.81 טריליון יואן, עלייה של 7.5% לעומת שנה קודם לכן ורמה נוספת של שיא. גם יתרת המימון החברתי הרחב בסין הגיעה ל-464.8 טריליון יואן, לאחר שגדלה ב-7.2% לעומת שנה קודם לכן. הנתונים מצביעים על כך שתנאי האשראי והמימון ממשיכים להיות מרכיב חשוב בהתרחבות המוניטרית של המדינה.

מדוע הגידול בנזילות חשוב לשווקים הגלובליים?

גידול ב-M2 יכול להשפיע על השווקים הפיננסיים באמצעות כמה ערוצים. היצע גדול יותר של כסף ופיקדונות יכול לתמוך באשראי בנקאי, במימון חברות, בנזילות של משקי הבית ובפעילות הכלכלית. במקביל, שינויים בתנאי הנזילות יכולים להשפיע גם על הביקוש לנכסים פיננסיים. עבור משקיעים גלובליים, התרחבות מקבילה של האגרגטים המוניטריים בארה״ב ובסין רלוונטית במיוחד, משום ששתי הכלכלות מהוות חלק משמעותי מהפעילות הכלכלית והפיננסית העולמית.

עם זאת, אין לראות בהיצע הכסף מדד ישיר לזרימת מזומנים למניות, אג״ח, סחורות או מטבעות קריפטוגרפיים. ה-M2 כולל פיקדונות ורכיבים נוספים של המערכת המוניטרית, ולא מאגר הון שעובר באופן אוטומטי לשווקים הפיננסיים. מידת ההשפעה של התרחבות מוניטרית על מחירי הנכסים תלויה בביקוש לאשראי, בסטנדרטים של מתן אשראי מצד הבנקים, במדיניות הפיסקלית, בריבית, בהתנהגות משקי הבית ובתיאבון הסיכון של המשקיעים.

הנתון הסיני דורש התייחסות לשער המטבע

הנתון המשולב המרכזי דורש גם הסתייגות מתודולוגית חשובה. ה-M2 של סין מדווח ביואן, בעוד שהדוח משלב אותו עם ה-M2 האמריקאי הנקוב בדולרים. לכן, ההערכה של 76.4 טריליון דולר רגישה לשער החליפין ששימש להמרת היצע הכסף הסיני, המסתכם ב-356.81 טריליון יואן, לדולרים. הדבר אינו מערער על התצפית הבסיסית שלפיה שני האגרגטים המוניטריים נמצאים ברמות שיא, אך משמעותו היא שיש לראות בנתון המשולב בדולרים הערכה אנליטית ולא נתון רשמי שפורסם ישירות.

הנתונים בכל זאת מדגישים הבדל משמעותי במבנים המוניטריים של שתי המדינות. ה-M2 בסין ממשיך לצמוח בקצב שנתי של כמה אחוזים, בעוד שגם ה-M2 בארה״ב חזר לצמיחה שנתית מתמשכת. האינטראקציה בין שתי המגמות עשויה להפוך לחשובה יותר ויותר עבור שוקי המט״ח, תשואות האג״ח הגלובליות ותנועות הון חוצות גבולות.

השלב הבא יהיה תלוי פחות בגודלו המוחלט של ה-M2 ויותר בקצב המשך התרחבותם של האגרגטים המוניטריים ובמידת האפקטיביות שבה הנזילות מגיעה לכלכלה הריאלית. המשקיעים יעקבו אחר המדיניות המוניטרית בארה״ב, תנאי האשראי בסין, האשראי הבנקאי, ההוצאה הפיסקלית ותנועות המטבע, כדי לבחון אם ההתרחבות הנוכחית מתורגמת לפעילות כלכלית חזקה יותר או בעיקר משקפת גידול במאזנים. עבור השווקים הגלובליים, השאלה המרכזית אינה רק אם הנזילות גדלה, אלא אם היא מתחילה לייצר האצה רחבה יותר בצמיחה הנומינלית ובביקוש בשווקים הפיננסיים.