תשואות האג”ח הממשלתיות של ארצות הברית נותרו בטווח צר, כאשר המשקיעים עצרו לקראת רצף צפוף של נתונים כלכליים שעשויים להגדיר את התחזית הקרובה לצמיחה, אינפלציה ומדיניות מוניטרית. בעוד השווקים ממשיכים לעכל שינויים בזירה הפוליטית בוושינגטון ואי-ודאות סביב מסלול הכלכלה האמריקאית, השקט בשוק האג”ח משקף גישת המתנה וזהירות יותר מאשר ביטחון מגובש.
באמצע השבוע, תשואת האג”ח ל-10 שנים — הנחשבת למדד הייחוס — נעה סביב 4.27%, בעוד התשואה לשנתיים, הרגישה יותר למדיניות, עלתה קלות לכ-3.58%. תשואת האג”ח ל-30 שנה ירדה במעט מתחת ל-4.9%, מה שמדגיש את היעדר הלחץ הכיווני המשמעותי לאורך העקום. התנועות המתונות מעידות כי המשקיעים מהססים לבצע התאמות חדות לפני שיתקבלו אותות מאקרו ברורים יותר.

שבוע עמוס נתונים נכנס למוקד

הפוקוס מופנה כעת לשורה של פרסומים כלכליים משמעותיים בארה״ב. מדד מנהלי הרכש של מגזר השירותים (ISM) לחודש ינואר צפוי לשפוך אור על השאלה האם המומנטום במגזר השירותים — שהיה עוגן יציבות לאורך זמן — ממשיך לפצות על חולשה בתחומים אחרים. נתוני התביעות השבועיות לדמי אבטלה ודוח התעסוקה (Nonfarm Payrolls) שיתפרסם ביום שישי יעמידו למבחן נוסף את הנרטיב סביב שוק העבודה, במיוחד לאחר סימנים אחרונים של התקררות ללא הידרדרות חדה.
עבור משקיעי האג”ח, חשיבות הנתונים אינה טמונה בכל פרסום בנפרד אלא בתמונה המצטברת. האצה מחודשת בתעסוקה או בפעילות השירותים עלולה להחזיר לחשש מאינפלציה עיקשת ולדחוף את התשואות כלפי מעלה. מנגד, עדויות להאטה בביקוש עשויות לחזק את ההערכה כי הריבית כבר הגיעה לשיאה, ולתמוך באג”ח לטווחים ארוכים.

רגיעה פוליטית — אך אי-הוודאות נותרת

השווקים קיבלו מידה מסוימת של הקלה לאחר שדונלד טראמפ חתם על חקיקה שסיימה השבתה חלקית של הממשל, והבטיחה מימון למחלקות פדרליות מרכזיות עד סוף שנת התקציב בספטמבר. אף שפתרון השבתות לרוב אינו מוביל לראלי ממושך בשווקים, הימנעות משיבוש ממושך מסירה סיכון קיצון שהיה עלול לעוות נתונים כלכליים ולפגוע בסנטימנט.
עם זאת, הרקע הפוליטי הרחב ממשיך להיות מקור לאי-ודאות. משקיעים שוקלים כיצד החלטות פיסקליות, סדרי עדיפויות רגולטוריים ושינויים אפשריים במדיניות ישתלבו במאזן כלכלי שגם כך רגיש. בשוק האג”ח, אי-ודאות מסוג זה מתורגמת לעיתים קרובות להעדפה של נזילות וגמישות במח”מ, ולא לפוזיציות אגרסיביות.

אותות מהפדרל ריזרב ברקע

נדבך נוסף לתמונה התקבל עם פרישתו של מושל הפדרל ריזרב, סטיבן מירן, מתפקידו כיו״ר מועצת היועצים הכלכליים, ובכך נסגר פרק שקישר באופן הדוק יותר בין הממשל לשיח המדיניות. אף שהמהלך אינו צפוי לשנות את האסטרטגיה המוניטרית בטווח הקצר, הוא מחזק את תחושת המעבר בצמרת הכלכלית של וושינגטון.
עבור שווקי האג”ח, פונקציית התגובה של הפדרל ריזרב נותרת הגורם הדומיננטי. המשקיעים ממשיכים לדון לא רק בשאלה מתי יחלו הורדות ריבית, אלא גם עד כמה תישאר המדיניות מצמצמת אם האינפלציה תחזור ליעד בקצב איטי. היציבות הנוכחית בתשואות מרמזת כי השווקים רואים את הסיכונים כמאוזנים יחסית.

מה משקיעי האג”ח עוקבים אחריו בהמשך

השקט בשוק האג”ח הממשלתי עשוי להתברר כזמני. כאשר ציפיות האינפלציה, חוסן שוק העבודה והמדיניות הפיסקלית נמצאים בתנועה, גם הפתעות נתונים מתונות עלולות להצית תנודות חדות יותר. דינמיקת עקום התשואות תעמוד במוקד, במיוחד בחיפוש אחר סימנים להעמקת היפוך או להשתטחות/התלילות מחודשת — תופעות הנושאות מסרים חשובים לגבי סיכון מיתון וציפיות למדיניות.
בהסתכלות קדימה, מסלול התשואות ייקבע לפי השאלה האם הנתונים הקרובים יאשרו תרחיש של נחיתה רכה או יחזירו חששות מהתחממות יתר. בשלב זה, המשקיעים נראים מרוצים מהישארות בעמדה הגנתית, תוך שמירה על גמישות עד שהתמונה הכלכלית תתבהר.