בנק אוף אמריקה מכפיל את ביטחונו בכך שסחורות יהיו אפיק ההשקעה הבולט של 2026, בטענה שהסקטור נמצא בצומת שבו נפגשים צמיחה כלכלית מואצת, הרחבה פיסקלית מתמשכת, וסביבה גיאופוליטית המעדיפה נכסים מוחשיים על פני מקלטים מסורתיים. בתזכיר ללקוחות, צוות אסטרטגים בראשות מייקל הארטנט הגדיר את הסחורות — לא מניות, ולא קריפטו — כעסקת ה־“run-it-hot” האולטימטיבית לשנה הקרובה, עסקה המשקפת את הנוף המאקרו־כלכלי המתהווה תחת ממשל טראמפ ומדיניות שעשויה להוביל לאינפלציה.

המודל מבוסס על התזה המוקדמת של הבנק שלפיה 2026 תוגדר על ידי שילוב של גירוי פיסקלי משמעותי, האצה מחדש של פעילות גלובלית, ותנאים מוניטריים שיישארו רפויים בהרבה ביחס למה שנראה בדרך כלל בסוף מחזור כלכלי. בסביבה כזו, טוען הבנק, יש יתרון מבני לסחורות — הנטו להכות את השווקים כאשר הביקוש עולה על ההיצע, ציפיות האינפלציה מתגברות, והסתברות להתנודתיות כלכלית מאלצת משקיעים לגדר סיכונים גיאופוליטיים ומטבעיים.

קריאה בעלת ביטחון גבוה הנתמכת על ידי ביצועי השוק

הסחורות כבר סיפקו תשואות חריגות לקראת סוף 2025. קרן Vanguard Commodity Strategy, אחת מקרנות הסחורות הנעקבות ביותר בארה״ב, עלתה ב־17% מתחילת השנה — לפני מדד S&P 500. התנהגות השוק ברמת הסקטורים מחזקת את המגמה: סקטור התעשייה, המושפע רבות ממתכות ומאנרגיה, עלה ב־17% בשנת 2025, בעוד שמניות התשתיות והאנרגיה עלו ב־15% וב־7%, בהתאמה.

אחד הגורמים המרכזיים לעליות אלו הוא בום מרכזי הנתונים של ה־AI, שהוביל לעלייה חדה בביקושים לנחושת, פלדה, אלומיניום, גז טבעי וחשמל. עם התרחבות רשתות החשמל, ייצור שבבים, ותשתיות מחשוב בהיקף־על הסופגות חלק הולך וגדל מזרימות המשאבים העולמיות, משקיעים מתייחסים יותר ויותר לסחורות כעסקה מבנית — ולא מחזורית — על אימוץ טכנולוגיות.

רוחות גב פוליטיות וסיומה של הגלובליזציה המוכרת

בנק אוף אמריקה טוען גם שמדיניותה הכלכלית של ממשל טראמפ תחזק את הביקוש לסחורות ב־2026. גירוי פיסקלי, מדיניות תעשייה, ואסטרטגיות סחר המבוססות על מכסים — כולם נוטים להגדיל פעילות כלכלית ריאלית, להעלות ציפיות אינפלציה ולהפעיל לחץ כלפי מעלה על מחירי הסחורות. ההוצאה הממשלתית העודפת כבר תמכה בביצועי יתר של סחורות ביחס לאג״ח, שנסחרו תחת לחץ של גידול בהנפקות ועליית פרמיית הטווח.

במקביל, הבנק מצביע על נסיגת העולם מהיפר־גלובליזציה. שרשראות אספקה מקוטעות, עימותים גיאופוליטיים, מגבלות יצוא ומכסים מתרחבים משנים את זרימות המסחר. הסחורות — חיוניות, ניתנות להובלה ובעלות חשיבות אסטרטגית — הופכות באופן טבעי לבעלות ערך רב יותר בסביבה המוגדרת על ידי חששות מאי־יציבות לוגיסטית ומחסור.

שינוי זה מסביר גם מדוע הזהב זינק ב־60% בשנת 2025, בדרכו לשנה החזקה ביותר מאז שנות השבעים. משקיעים אימצו את המתכת הן כהגנה מפני אינפלציה והן כביטוח מפני אי־יציבות גיאופוליטית. צוות הארטנט מציע כי אם תושג פריצת דרך במלחמת רוסיה–אוקראינה, מחירי האנרגיה — ובייחוד הנפט — עלולים להתאושש בחדות, ולגרור אחריהם סחורות נוספות.

שוק על סף תמחור מחדש רחב בסקטור הסחורות

מסקנת הבנק חדה באופן חריג: “לונג סחורות” היא עסקת המאקרו בעלת הביטחון הגבוה ביותר ל־2026, ו“לונג אנרגיה” היא הגרסה הנגדית ביותר של העסקה. אם האינפלציה תתברר כעקשנית יותר מהצפוי והגירוי הפיסקלי ימשיך, ההקשר דומה למחזורי עבר שבהם סחורות הביסו את הנכסים הפיננסיים בפער גדול.

עם היצע גלובלי הדוק, ביקוש תעשייתי עולה, ומשקיעים שבוחנים מחדש את תפקיד הנכסים הריאליים בבניית התיק, השנה הקרובה עשויה לסמן את תחילתו של תמחור מחדש רחב בסקטור הסחורות. כפי שמציין הבנק: “בקרוב כל הגרפים של הסחורות ייראו כמו זהב.”