שוק הזהב מתמודד עם כוחות מאקרו-כלכליים מנוגדים: עלייה בתשואות אג״ח ממשלת ארה״ב והתחזקות הדולר מכבידות על התחזית לטווח הקצר, בעוד רכישות מצד בנקים מרכזיים והשאיפה לגיוון יתרות המט״ח מספקות תמיכה מבנית. תחזיות האנליסטים האחרונות מצביעות על אפשרות לתקופת התייצבות לפני התאוששות ממושכת, כאשר המדיניות המוניטרית, ההתפתחויות הגיאופוליטיות והחששות בנוגע לחוב הממשלתי צפויים להמשיך להשפיע על כיוון המחירים.

התשואות הגבוהות והדולר החזק מכבידים על הזהב

תחזית המחיר החציונית לזהב בשנת 2026 ירדה ל-4,495 דולר לאונקיית טרוי, לעומת 4,509 דולר בסקר הרבעוני הקודם. העדכון משקף ציפיות לכך שהריבית תישאר גבוהה למשך זמן ממושך יותר. מנגד, התחזית ל-2027 עלתה ל-4,650 דולר, לעומת 4,610 דולר קודם לכן. הפער בין התחזיות מצביע על ציפייה ללחץ בטווח הקרוב, לצד אפשרות להתאוששות הדרגתית אם התנאים הפיננסיים יהפכו לתומכים יותר.

הזהב אינו מניב הכנסה מריבית, ולכן האטרקטיביות היחסית שלו נחלשת כאשר אג״ח ממשלתיות מציעות תשואות גבוהות יותר. התחזקות הדולר מוסיפה רוח נגדית, משום שהיא מייקרת את המתכת הנקובה בדולרים עבור רוכשים המשתמשים במטבעות אחרים. עבור משקיעים ישראלים, שינויים בשער הדולר משפיעים גם על שווי השקעות הזהב במונחי שקל, ולכן התשואה המקומית עשויה להיות שונה מהשינוי במחיר הזהב בדולרים.

הבנקים המרכזיים והסיכונים הפיסקליים מספקים תמיכה מבנית

למרות הלחצים, הביקוש מצד הבנקים המרכזיים נותר גורם משמעותי בשוק הזהב. מנהלי יתרות מט״ח רואים במתכת אמצעי לגיוון החזקות ולהפחתת התלות במטבעות מסוימים. חששות מתמשכים בנוגע להיקף ההלוואות הממשלתיות, לגירעונות פיסקליים ולאי-ודאות גיאופוליטית עשויים לחזק את תפקידו של הזהב, במיוחד כאשר משקיעים מטילים ספק ביציבות ארוכת הטווח של נכסי עתודות מסורתיים.

גם הביקוש לזהב פיזי בשווקים מרכזיים באסיה, ובהם הודו וסין, עשוי למתן ירידות במחירים. עם זאת, אין לראות בביקוש זה רצפת מחיר מובטחת. היקף הרכישות עשוי להשתנות בהתאם למחירים המקומיים, לתנודות המטבע, לכוח הקנייה של הצרכנים ולתנאים הפיננסיים הרחבים. בטווחים קצרים, דולר חזק ותשואות ריאליות גבוהות עדיין עלולים לגבור על מקורות הביקוש המבניים הללו.

מה עשוי לעצב את השלב הבא בשוק הזהב?

התחזית תלויה במידה רבה בשאלה אם האינפלציה והפעילות הכלכלית בארה״ב ימשיכו להצדיק מדיניות מוניטרית מרסנת. אינפלציה מתמשכת, מחירי אנרגיה גבוהים או החרפה במתיחות הגיאופוליטית עלולים לדחוף את תשואות האג״ח כלפי מעלה ולחזק את הדולר, ובכך להגדיל את סיכוני הירידה במחיר הזהב. מנגד, התמתנות באינפלציה, ירידה בתשואות הריאליות או חששות מחודשים בנוגע לקיימות הפיסקלית עשויים לשפר את האטרקטיביות היחסית של המתכת.

עבור משקיעים מקצועיים ומקצי נכסים, השאלה המרכזית היא אם הביקוש מצד הבנקים המרכזיים והביקוש הפיזי יוכלו לקזז את עלות ההזדמנות הכרוכה בתשואות גבוהות יותר. הזהב עשוי לצבור מומנטום מחדש אם התנאים המוניטריים יקלו, אך התנודתיות עלולה להישאר גבוהה אם ציפיות הריבית ישתנו בחדות.

בהמשך, יש לעקוב במקביל אחר תשואות אג״ח ממשלת ארה״ב, מגמת הדולר, רכישות רשמיות של זהב והסיכונים הגיאופוליטיים. השילוב בין הגורמים הללו, ולא זרז חיובי יחיד, צפוי לקבוע אם הזהב יתייצב ובהמשך יתאושש, או ימשיך להתמודד עם לחצים. עבור מקצי נכסים ישראלים, גם תנודות בשער דולר–שקל נותרות שיקול חשוב בהערכת התשואה הכוללת על החזקות זהב.