השווקים הפיננסיים הגלובליים הציגו סימני התייצבות ביום שלישי, כאשר הירידה במחירי הנפט סייעה למדדי המניות להתאושש לאחר חולשה מוקדמת. הצהרתו של הנשיא דונלד טראמפ, שלפיה ארה״ב תפסיק להעביר לישראל סיוע שנתי בהיקף של כ-4 מיליארד דולר לאחר תום 2026, הוסיפה ממד חדש לסביבה גיאופוליטית רגישה ממילא. תגובת השווקים שיקפה תקווה כי ירידה במחירי האנרגיה תקל על הלחצים האינפלציוניים, אף שאי-הוודאות בנוגע לביטחון האזורי ולעתיד שיתוף הפעולה הצבאי בין ארה״ב לישראל נותרה משמעותית.

המניות מתאוששות על רקע נסיגת מחירי הנפט

מדדי המניות בארה״ב ובאירופה שינו כיוון במהלך המסחר ביום שלישי. מדד STOXX 600 הפאן-אירופי עלה ב-0.13% ל-650.3 נקודות, בעוד החוזים העתידיים על מדד S&P 500 התחזקו, כאשר המשקיעים בחנו מחדש את ההשלכות האפשריות של הודעת וושינגטון. לפי Reuters, מדדי Nasdaq ו-S&P 500 עלו במהלך המסחר בארה״ב, בין היתר בתמיכת שיפור בסנטימנט בעקבות הירידה במחירי הנפט.

החוזים העתידיים על נפט מסוג Brent ירדו בכ-2.9% ל-101.75 דולר לחבית, והמשיכו תקופה תנודתית בשוקי האנרגיה. הציפיות להתקדמות דיפלומטית בין וושינגטון לטהרן כבר תרמו קודם לכן ללחץ מכירות, בעוד האפשרות להפחתת הסיכון הגיאופוליטי סיפקה תמיכה נוספת לסנטימנט. עם זאת, הפעילות הצבאית המתמשכת באזור אינה מאפשרת לפרש את הירידה במחירי הנפט כאישור לכך שסיכוני האספקה נפתרו.

ההודעה על הסיוע האמריקאי לישראל מעוררת שאלות בנוגע למדיניות

טראמפ אמר כי וושינגטון תפסיק את הסיוע השנתי לישראל, בהיקף של כ-4 מיליארד דולר, לאחר השנה הנוכחית, בטענה כי ישראל כבר אינה זקוקה למימון זה. הוא גם ציין כי ישראל תוכל להמשיך לרכוש ציוד צבאי אמריקאי. עם זאת, היקפו המדויק של השינוי המוצע ואופן יישומו עדיין אינם ברורים.

מזכר ההבנות הקיים בין ארה״ב לישראל קובע סיוע צבאי שנתי בהיקף של כ-3.8 מיליארד דולר, והוא תקף עד 2028. נכון למועד הדיווח, לא פורסמה הודעה מאשרת מיידית מלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, המבהירה את פרטי ההסכם שאליו התייחס טראמפ. כל שינוי במדיניות עשוי להשפיע על רכש ביטחוני, על היחסים בין המדינות ועל מימון צורכי הביטחון של ישראל.

האינפלציה, הבחירות והסיכונים הגיאופוליטיים נותרים במוקד

ירידה במחירי הנפט עשויה להקל על עלויות התחבורה, על ענפים עתירי אנרגיה ועל האינפלציה הכללית, אם המגמה תימשך. התפתחות כזו עשויה להשפיע על הציפיות למדיניות ה-Federal Reserve ולספק תמיכה מסוימת לתמחורי המניות. עם זאת, המשקיעים בוחנים במקביל את תוצאות בחירות האמצע בארה״ב, את החששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית ואת אי-הוודאות סביב דוחות החברות.

עבור המשקיעים בישראל, להתפתחויות יש השלכות החורגות ממדיניות הביטחון המקומית. שינויים במחירי האנרגיה, בציפיות לריבית בארה״ב ובשער החליפין דולר-שקל עשויים להשפיע על התשואות בתיקי השקעות בינלאומיים ועל הציפיות האינפלציוניות. ירידה בפרמיות הסיכון הגיאופוליטיות עשויה לתמוך בשווקים, אך הסלמה מחודשת עלולה להפוך את המגמה האחרונה במחירי הנפט ולהגביר את התנודתיות במניות, במטבעות ובאיגרות החוב.

התחזית לטווח הקצר תהיה תלויה בשאלה אם ההתקדמות הדיפלומטית תהפוך לממושכת יותר ואם הירידה במחירי האנרגיה תימשך מעבר לתגובת השוק המיידית. המשקיעים יצטרכו לעקוב גם אחר מעמדו הרשמי של הסיוע האמריקאי, ההתפתחויות הביטחוניות באזור והנתונים הכלכליים שיתפרסמו. ההתאוששות בשוקי המניות מספקת הקלה מסוימת, אך ביסוס אמון המשקיעים לאורך זמן צפוי לחייב איתותי מדיניות ברורים יותר וראיות מוצקות לכך שהסיכונים הגיאופוליטיים והאינפלציוניים אכן מתמתנים.