צמד המטבעות EUR/USD סיים את יום המסחר ב-9 באוקטובר 2026 בירידה קלה של 0.09%, או 0.0010 נקודות, לרמה של 1.1206. הירידה היומית הצטרפה לנסיגה שבועית מצטברת של 0.43%, על רקע בחינת ציפיות הריבית בגוש האירו ובארה״ב, פערי התשואות בין שני צדי האוקיינוס האטלנטי והנתונים המאקרו-כלכליים באירופה. עבור מקצי נכסים גלובליים, ובהם מנהלי נכסים מוסדיים בישראל, שער האירו מול הדולר הוא מדד מרכזי לנזילות בשוק המט״ח ולתמחור חשיפות מטבע בינלאומיות.

תנודתיות תוך-יומית וטווח המסחר השנתי

במהלך המסחר ב-9 באוקטובר נפתח הצמד ברמה של 1.1217, ירד לשפל יומי של 1.1192 והגיע לשיא של 1.1246, לפני שנחלש ביחס לשער הסגירה הקודם, 1.1216. נתוני הספוט כללו ציטוטי קנייה ומכירה של 1.1257 ו-1.1251, בהתאמה. שער הסגירה הציב את האירו סמוך לחלק התחתון של טווח המסחר השנתי, שבין 1.1162 ל-1.2024.

הקרבה לרמת השפל השנתית מדגישה את חשיבותו של אזור 1.1162 כמבחן טכני מרכזי. עם זאת, התנודתיות היומית והירידה השבועית אינן מספיקות כשלעצמן כדי לקבוע אם מדובר בתחילתה של מגמת היחלשות ממושכת או בתיקון בתוך טווח המסחר הרחב.

מדיניות הבנקים המרכזיים ופערי התשואות

אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על EUR/USD הוא ההבדל בין מסלול המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי האירופי (ECB) לזה של ה-Fed. כאשר ציפיות הריבית בפרנקפורט ובוושינגטון משתנות, פערי התשואות על אג״ח ממשלתיות עשויים להשפיע על תנועות ההון ועל הביקוש היחסי לאירו ולדולר.

נתוני הפעילות התעשייתית בגוש האירו, ובכלל זה מדד מנהלי הרכש (PMI), לצד נתוני האינפלציה בארה״ב והתפתחויות במדיניות הסחר, עשויים להשפיע על ציפיות המשקיעים. שינוי בפערי הריבית הצפויים עשוי להוביל להתאמות בהקצאות המטבע של משקיעים מוסדיים ולשנות את כיוון הצמד.

השלכות לתיקי השקעות והמשך הדרך

עבור מקצי הנכסים המוסדיים בישראל, יש לבחון את EUR/USD לצד שערי דולר–שקל ואירו–שקל, במיוחד בתיקים הכוללים נכסים הנקובים במטבעות זרים. שינויים בשערי החליפין עשויים להשפיע על התשואה במונחים שקליים, בהתאם להרכב התיק ולמידת גידור המטבע. גם התנודתיות בפערי התשואות ובשווקים הבינלאומיים עשויה להשפיע על ניהול החשיפה המטבעית.

המבחן הקרוב הוא האם EUR/USD יצליח לשמור על תמיכה מעל 1.1162 או ימשיך להיחלש לכיוון השפל השנתי. התאוששות לכיוון 1.1500 ובהמשך לעבר השיא השנתי של 1.2024 תדרוש ככל הנראה שיפור בפעילות הכלכלית בגוש האירו, צמצום פערי הריבית בין ארה״ב לאירופה או היחלשות רחבה של הדולר. מנגד, פערי מדיניות מוניטרית מתרחבים, האטה בצמיחה האירופית או עלייה בתנודתיות בשוק המט״ח עלולים להפעיל לחץ נוסף על האירו. לכן, המשקיעים יידרשו לעקוב אחר נתוני המאקרו והכוונת הבנקים המרכזיים, לצד רמות התמיכה וההתנגדות הטכניות.