שוק האג”ח האמריקאי מתמודד עם תקופה ממושכת במיוחד של חולשה, כאשר הירידה הנוכחית נמשכת יותר משש שנים. לפי התרשים, הירידה החלה באוגוסט 2020 ונמשכה עד אוגוסט 2026, בסך הכול 73 חודשים. הירידה החודשית המרבית בתקופה הגיעה לכ-17.2%, שיעור גבוה משמעותית מהירידות שנרשמו במחזורים קודמים. משך התקופה החריג משקף את השינוי המשמעותי שחוללה סביבת הריבית מאז 2020 בהתנהגות המסורתית של נכסי האג”ח.

ירידה של שש שנים חורגת משמעותית מהדפוס ההיסטורי

ההשוואה ההיסטורית מדגישה את החריגות של התקופה הנוכחית. הירידה הממושכת ביותר הקודמת המוצגת בתרשים החלה ביולי 1980 והסתיימה באוקטובר 1981. היא נמשכה 16 חודשים והגיעה בשיאה לירידה של 9.0%. תקופות משמעותיות אחרות נמשכו בדרך כלל בין חמישה ל-12 חודשים. גם הירידה מאוגוסט 1979 עד אפריל 1980 נמשכה תשעה חודשים בלבד, אף שהגיעה בשיאה ל-12.7%.

בהשוואה לנתונים אלה, התקופה הנוכחית, שנמשכת 73 חודשים, שונה באופן מהותי. היא ארוכה ביותר מפי ארבעה מהתקופה הארוכה ביותר הקודמת המופיעה בתרשים. ההשוואה ממחישה עד כמה חריג מחזור האג”ח הנוכחי, ולא רק תקופה נוספת של תנודתיות בשוק האג”ח.

עליית הריבית שינתה את ביצועי האג”ח

האתגר המרכזי עבור תיקי אג”ח קיימים נבע מהתמחור מחדש החד של הריבית לאחר תקופת הריבית הנמוכה במיוחד בעידן המגפה. כאשר התשואות עולות, מחירי האג”ח הקיימות נוטים לרדת, משום שאג”ח חדשות מציעות למשקיעים תשואה גבוהה יותר. אג”ח בעלות מח”מ ארוך רגישות במיוחד לשינויים אלה, מכיוון שתזרימי המזומנים שלהן מתקבלים לאורך תקופה ארוכה יותר.

סביבה זו יצרה קושי עבור משקיעים שראו לאורך שנים באג”ח איכותיות רכיב מייצב בתיקים מגוונים. החולשה המקבילה של מניות ואג”ח בחלקים מהמחזור האחרון גם ערערה את ההנחה המסורתית שלפיה אג”ח יספקו באופן עקבי פיזור סיכונים כאשר שוקי המניות נחלשים.

אילו תנאים עשויים לסיים את הירידה?

סיום של ירידה ממושכת בשוק האג”ח אינו מחייב חזרה של הריבית לרמות השפל הקודמות. התייצבות בציפיות האינפלציה, האטה בצמיחה הכלכלית, ירידה בריבית המדיניות או ביקוש גבוה יותר לאג”ח ממשלתיות ארוכות טווח עשויים ליצור תנאים להתאוששות במחירי האג”ח.

עם זאת, יש להבחין בין ירידה בריביות קצרות הטווח לבין ירידה בתשואות ארוכות הטווח. התשואות הארוכות עשויות להישאר גבוהות אם השווקים ידרשו פיצוי גבוה יותר בגין אינפלציה, סיכונים פיסקליים או גידול בהיקף גיוסי החוב הממשלתיים. לכן, גם מעבר למדיניות מוניטרית מקלה יותר אינו מבטיח חזרה מיידית למאפייני הביצועים של האג”ח מתקופת הריבית הנמוכה הקודמת.

בהמשך, השאלה המרכזית תהיה אם הירידה הנמשכת זה שש שנים מתקרבת לנקודת מפנה. ירידה מתמשכת באינפלציה ובריביות עשויה לספק תמיכה משמעותית לאג”ח בעלות מח”מ ארוך, בעוד אינפלציה מחודשת או גיוסי חוב פיסקליים מתמשכים עלולים להאריך את התקופה המאתגרת. עבור השווקים בארה”ב ובישראל, להתפתחות התשואות בעולם תמשיך להיות חשיבות, בין היתר משום שתשואות אג”ח האוצר האמריקאי משפיעות על עלויות המימון, תמחור הנכסים ותנועות ההון ברחבי העולם.