ציפיות הריבית משתנות במהירות בעקבות הנתונים

משקיעי האג”ח נכנסו לחודשי הקיץ כאשר ציפיות השוק למדיניות הריבית היו נוקשות במיוחד. תמחור השוק שיקף בשלב מסוים הסתברות של יותר מ-100% להעלאת ריבית בישיבת הפדרל ריזרב ב-16 בספטמבר. ציפייה זו השתנתה באופן משמעותי בעקבות ישיבת ה-FOMC ב-29 ביולי ונתוני המאקרו שפורסמו לאחריה.

לפי מדדי השוק המוצגים בגרף, ההסתברות להעלאת ריבית בספטמבר ירדה מאז לכ-39%. השינוי המהיר בתמחור ממחיש את מידת הרגישות של שוקי האג”ח לנתונים חדשים, במיוחד כאשר הם משנים את הערכות השוק לגבי כיוון המדיניות המוניטרית.

עבור משקיעים שהתמקמו בתרחיש של ריבית גבוהה יותר, מדובר בשינוי משמעותי בסביבת הסיכון. ירידה בהסתברות להעלאת ריבית מפחיתה בדרך כלל את הלחץ על איגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח. עם זאת, שוק האוצר האמריקאי אינו מגיב באופן אחיד, משום שציפיות למהלך הבא של הפד הן רק אחד מהגורמים המשפיעים על תשואות האג”ח.

תשואות האג”ח הארוכות מתפתחות בכיוון שונה

הגרף מצביע על פער משמעותי בין ציפיות השוק להחלטת הריבית בספטמבר לבין תשואת אג”ח האוצר האמריקאי ל-30 שנה. בעוד שההסתברות להעלאת ריבית ירדה באופן ניכר, התשואה לטווח הארוך נותרה גבוהה והגיעה בקריאה האחרונה לכ-5.24%, לעומת רמות של כ-5.08% מוקדם יותר בתקופה.

הפער מצביע על כך שהמשקיעים דורשים פיצוי משמעותי עבור החזקת חוב ממשלתי בעל מח”מ ארוך. התשואות לטווחים ארוכים אינן משקפות רק את רמת ריבית הפדרל ריזרב בטווח המיידי. גם ציפיות האינפלציה, קצב הצמיחה הכלכלית, היקף הנפקות האוצר, התנאים הפיסקליים ופרמיית הטווח משפיעים על התשואה שהמשקיעים דורשים עבור התחייבות להחזיק באג”ח לאורך עשרות שנים.

שוק האג”ח מושפע מגורמים מעבר למדיניות הפד

התנהגות השוק האחרונה מדגישה את הסיכון שבהנחה שציפיות לריבית קצרה נמוכה יותר יובילו בהכרח לעליות רוחביות בשוק האג”ח. אם האינפלציה תישאר עיקשת או שהחשש מהיקף צורכי המימון של הממשלה יגבר, התשואות לטווח ארוך עשויות להישאר גבוהות גם כאשר ציפיות השוק להידוק מוניטרי פוחתות.

הדינמיקה הזו חשובה במיוחד עבור מחזיקי אג”ח בעלות מח”מ ארוך, שבהן שינוי קטן יחסית בתשואה עשוי לגרום לשינוי משמעותי בשווי השוק. ירידה בהסתברות להעלאת ריבית בספטמבר עשויה לשפר את התנאים עבור חלק מאפיקי האג”ח, אך המשך עליות במחירי איגרות החוב לאורך עקום התשואות ידרוש ככל הנראה עדויות ברורות יותר להתמתנות האינפלציה ולירידה בסיכונים הפיסקליים ארוכי הטווח.

בהמשך, השוק יעקוב אחר נתוני האינפלציה והתעסוקה הקרובים, התבטאויות הפדרל ריזרב והביקוש בשוק האג”ח הממשלתיות. אם הנתונים הכלכליים ימשיכו להפחית את הציפיות להידוק מוניטרי נוסף והאינפלציה תישאר מרוסנת, התשואות לטווח הקצר עשויות לרדת. מנגד, אינפלציה מתמשכת או היקף גבוה של גיוסי ממשלה עלולים להשאיר את התשואות הארוכות ברמות גבוהות יחסית. מצב כזה יוסיף מורכבות לשוק האג”ח, שבו כיוון הריבית הקצרה אינו קובע לבדו את התשואות לטווח הארוך.