התקשורת של הפדרל ריזרב תחת לחץ

העדפתו של יו”ר הפדרל ריזרב, קווין וורש, לצמצם את השימוש בהכוונה עתידית (Forward Guidance) יוצרת אתגרים עבור השווקים הפיננסיים, בעוד קובעי המדיניות משמיעים מסרים שהופכים למנוגדים יותר ויותר בנוגע לכיוון המדיניות המוניטרית.

מאז החליף את ג’רום פאוול בתפקידו בחודש מאי, וורש פועל לעיצוב מחדש של אופן פעילותו של הבנק המרכזי, לרבות לוח הזמנים של ישיבות המדיניות ומסגרת קבלת ההחלטות. הוא גם טען כי על השווקים להימנע ממתן משקל מופרז לדוחות כלכליים בודדים, וכי המדיניות המוניטרית אינה צריכה להיות קשורה באופן הדוק מדי לתחזיות.

עם זאת, התבטאויותיו האחרונות של מושל הפד כריסטופר וולר המחישו עד כמה קשה לשמור על מסר אחיד ועקבי.

בנאום שנשא בלונדון ביום שלישי, אמר וולר כי יש לשקול העלאת ריבית של 50 נקודות בסיס בחודש דצמבר, אם מדד המחירים לצרכן (CPI) הליבה לחודש אוקטובר יצביע על עלייה חודשית של 0.3% או יותר. הנתון שפורסם לאחר מכן אישר עלייה של 0.3%.

ההתבטאות הובילה לעלייה חדה בתשואות אג”ח האוצר האמריקאי והעלתה שאלות בנוגע לאופן שבו קובעי המדיניות מעריכים את סיכוני האינפלציה.

עמדת המדיניות של וולר השתנתה

דבריו האחרונים של וולר מייצגים שינוי משמעותי ביחס לעמדתו הקודמת. בעבר הוא התנגד להחלטות להשאיר את הריבית ללא שינוי והעדיף הפחתות ריבית, כאשר ועדת השוק הפתוח הפדרלית (FOMC) הותירה את הריבית ללא שינוי ביולי אשתקד ובינואר.

עוד ב-20 במרץ הוא ציין כי חולשה מתמשכת בשוק העבודה עשויה להוביל אותו לתמוך בהפחתות ריבית בהמשך השנה.

לכן, נכונותו לשקול כעת העלאה של חצי נקודת אחוז מסמנת שינוי ניכר בטון בתוך פרק זמן קצר יחסית.

מחוץ למהלך המאבק באינפלציה בשנים 2022–2023, הפדרל ריזרב העלה את הריבית ב-50 נקודות בסיס פעם אחת בלבד במהלך 30 השנים האחרונות, במאי 2000.

דוח האינפלציה של אוקטובר הצביע על כך שלחצי המחירים נותרו עיקשים, כאשר העלויות הגבוהות של האנרגיה נראות כמתפשטות לחלקים נוספים של הכלכלה. עם זאת, התפתחויות אחרות בשווקים מצביעות על כיוון פחות ניצי.

מאז החלטת הפד ב-28 באוקטובר להותיר את הריבית ללא שינוי, מחירי הנפט ירדו בכמעט 20%, חוזי החלף לאינפלציה לשנה ירדו מתחת ל-2%, ומניות הטכנולוגיה נחלשו. מדד נאסד”ק ירד ב-6%, בעוד מניות השבבים רשמו ביום חמישי האחרון את הירידה השנייה בגודלה בתולדותיהן.

דיון מדיניות בריא או מסרים סותרים?

וורש תיאר בעבר חילוקי דעות בין קובעי המדיניות כחלק בונה מתהליך קבלת ההחלטות. עמדות שונות בתוך ועדת השוק הפתוח יכולות לשפר את הדיונים על המדיניות ולשקף את חוסר הוודאות המאפיין את התנאים הכלכליים.

הקושי מתעורר כאשר חילוקי הדעות מייצרים מסרים סותרים עבור המשקיעים.

התבטאויות אחרונות של בכירים נוספים בפד, ובהם קובעי מדיניות הנחשבים לניציים באופן מסורתי, כמו נשיאת הפדרל ריזרב של קליבלנד, בת’ האמק, הצביעו על העדפה להידוק הדרגתי של המדיניות במקום העלאה משמעותית מיד לאחר הפסקה במהלך העלאות הריבית.

לפני דבריו של וולר, השווקים לא תימחרו במלואה אפשרות להעלאות ריבית נוספות בהיקף של 50 נקודות בסיס לאורך יתרת מחזור ההידוק המוניטרי. לאחר ההתבטאות, הציפיות השתנו לכיוון של כ-75 נקודות בסיס.

השינוי ממחיש כיצד איתות מדיניות יחיד יכול לשנות במהירות את ציפיות הריבית, כאשר התקשורת הרחבה יותר של הבנק המרכזי אינה מציגה כיוון אחיד.

מה המשקיעים צריכים לבחון בהמשך

השווקים יעקבו אחר נתוני האינפלציה הקרובים והתבטאויות נוספות של בכירי הפד, כדי להעריך אם עמדתו של וולר משקפת שינוי רחב יותר בחשיבה המוניטרית של הבנק המרכזי, או שמדובר בעמדה אישית בתוך הוועדה.

הדיון מעלה גם שאלות בנוגע למשקל שיש להעניק לרמות סף של נתונים כלכליים בודדים. קריאת מדד ליבה חודשית מעט מתחת ל-0.3% הייתה עשויה להוביל לתגובת שוק שונה, אף שמגמת האינפלציה הרחבה יותר הייתה עשויה להישאר כמעט ללא שינוי.

וורש הדגיש כי המדיניות המוניטרית צריכה להגיב למגמות מתמשכות ולא לנתונים נקודתיים. יכולתו של הפד להעביר את הגישה הזו באופן עקבי תהיה חשובה עבור המשקיעים, שימשיכו להעריך את האפשרות להעלאות ריבית נוספות.