השקעות משמעותיות בתשתיות בינה מלאכותית מסייעות לשמר את הצמיחה הכלכלית העולמית ברמה של כ-3%, ובמקביל יוצרות פוטנציאל לשיבושים ניכרים בשוקי העבודה, במערכות המיסוי ובחינוך, כך אמרה ב-12 באוקטובר מנכ”לית קרן המטבע הבינלאומית, קריסטלינה גאורגייבה. הערכתה מדגישה את ההשפעה הכלכלית המורכבת וההולכת וגוברת של מחזור ההשקעות בבינה מלאכותית, במיוחד באסיה, שם תנופת הטכנולוגיה מייצרת הן הזדמנויות צמיחה והן סיכונים מבניים.

השקעות בבינה מלאכותית הופכות למנוע צמיחה

גאורגייבה תיארה את תנופת ההשקעות בבינה מלאכותית כזעזוע ביקוש וזעזוע השקעות גם יחד, המשקפים את היקף ההוצאות המופנות לתשתיות הנדרשות לפיתוח ולהטמעה של בינה מלאכותית. לדברי ראש קרן המטבע, השקעות אלה מסייעות לשמור על צמיחה עולמית של כ-3%, תוך יצירת השפעה משמעותית במיוחד על כלכלות אסיה.

כלכלות אסיה המפותחות עשויות ליהנות מהתחזקות הצמיחה בשיעור של 0.5 עד 1 נקודת אחוז, בעוד שכלכלות אסיה המתפתחות עשויות ליהנות מתוספת של 0.2 עד 0.8 נקודת אחוז. הנתונים מדגישים את חשיבות ההוצאות ההוניות הקשורות לבינה מלאכותית לתחזית הכלכלית של האזור, ומצביעים על כך שכלכלות הממוקמות בעמדת יתרון בשרשרת האספקה הטכנולוגית עשויות לזכות בחלק משמעותי ממחזור ההשקעות.

שוק העבודה ניצב בפני שינוי הדרגתי אך עמוק

היתרונות הכלכליים מלווים, עם זאת, באתגרים מבניים משמעותיים. גאורגייבה הזהירה כי הבינה המלאכותית עלולה להיות ״צונאמי המתפתח באיטיות״, המסוגל להשפיע על כ-40% מהמשרות. ההשפעה הפוטנציאלית חורגת ממקצועות ספציפיים, כאשר ממשלות צפויות להתמודד עם לחץ לבחון מחדש את האופן שבו מערכות החינוך מכינות עובדים לשוק העבודה ואת האופן שבו מסגרות המיסוי מתאימות את עצמן לשינויים בדפוסי התעסוקה והפריון.

היקף השיבושים האפשריים מצביע על כך שההשלכות הכלכליות עשויות להתפתח בהדרגה, ולא כתוצאה מזעזוע יחיד. עסקים עשויים לארגן מחדש משימות בהתאם ליכולות הבינה המלאכותית, בעוד עובדים וקובעי מדיניות יידרשו להסתגל לשינויים בביקוש למיומנויות שונות. מצב זה יוצר אתגר למדיניות הציבורית, משום שעלייה בפריון וצמצום משרות עלולים להתרחש במקביל, תוך יצירת השפעות לא אחידות בין ענפים וכלכלות.

אסיה עשויה להרוויח, אך הפער הדיגיטלי נותר בעינו

התחזית האזורית אינה חיובית באופן אחיד. נשיא סינגפור הזהיר כי הבינה המלאכותית עלולה להרחיב את הפער בין כלכלות מפותחות לכלכלות מתפתחות, והעלה חששות בנוגע לאי-שוויון בגישה לטכנולוגיה, להשקעות ולעובדים מיומנים. מדינות בעלות תשתיות דיגיטליות חזקות יותר ויכולת גבוהה יותר למשוך השקעות בבינה מלאכותית עשויות להיות בעמדה טובה יותר ליהנות מעלייה בפריון, בעוד שכלכלות מפותחות פחות עלולות להתקשות להשתלב בתהליך המעבר.

ראש הבנק העולמי התמקד במה שתואר כ״בינה מלאכותית קטנה״ ואמר כי אינו משוכנע שמשרות התחלתיות בהכרח יתמודדו עם היקף השיבושים שחלק מהתחזיות צופות. עמדה זו ממחישה את חוסר הוודאות בנוגע למהירות ולהיקף ההשפעה של הבינה המלאכותית על התעסוקה, במיוחד כאשר טכנולוגיות שונות עשויות להשפיע על מקצועות בדרכים שונות.

משקיעים וקובעי מדיניות יצטרכו לעקוב יותר ויותר אחר השאלה אם ההשקעות בבינה מלאכותית ימשיכו לתמוך בצמיחה העולמית ובאיזו מהירות יתבטאו השפעותיהן על שוק העבודה. האיזון בין עלייה בפריון, הוצאות הוניות ושיבושים בתעסוקה עשוי להפוך לגורם מרכזי יותר ויותר בעיצוב המדיניות הכלכלית, האסטרטגיה התאגידית והתחרותיות בשווקים המפותחים והמתפתחים כאחד.