מארק קרני, שנחשב לאורך זמן לאחד הקולות המרכזיים בקידום מימון מותאם אקלים, ניצב כעת תחת ביקורת לאחר התבטאויות ועמדות המרמזות על ריכוך גישתו כלפי השקעות בדלקים פוסיליים במהלך המעבר האנרגטי. השינוי מתרחש בשעה שממשלות ושווקי ההון מתמודדים עם דרישות מתחרות של ביטחון אנרגטי, יציבות מחירים ומחויבויות לאפס פליטות נטו, מה שמאלץ בחינה מחודשת של קצב הסטת ההון מהידרוקרבונים.

מאלוף האקלים לפרגמטיסט של המעבר

כמי שכיהן בעבר כנגיד בנק אנגליה ובנק קנדה, בנה קרני מוניטין כדמות מרכזית בקישור בין סיכוני אקלים ליציבות פיננסית. תפקידי ההובלה שלו במועצה ליציבות פיננסית ובתור שליח האו״ם למימון אקלים הציבו אותו בחזית המאמצים להכוונת הון לנכסים דלי פחמן. עם זאת, אמירותיו האחרונות המכירו בצורך בהמשך השקעות בדלקים פוסיליים בתקופת המעבר ערערו את אמון פעילי האקלים, החוששים מנסיגה מיעדי הדה־קרבוניזציה.

טיעונו של קרני נשען על ריאליזם: מערכות האנרגיה הגלובליות עדיין תלויות במידה רבה בנפט וגז, ותת־השקעה בהן טומנת בחובה סיכון לזעזועי אספקה, אינפלציה גבוהה יותר ואי־יציבות גיאופוליטית. אף שקרני לא זנח את יעדי האפס נטו, מבקריו טוענים כי שינוי הדגשים פוגע בבהירות האיתותים האקלימיים שעליהם הסתמכו משקיעים וקובעי מדיניות.

איתותי שוק ותגובת הקהילה העסקית

עבור מנהלים ומשקיעים, פניית הכיוון של קרני מגיעה על רקע איתותים מעורבים מממשלות. חברות אנרגיה מצביעות על שנים של ריסון בהשקעות הון, בעוד יזמי אנרגיה מתחדשת מזהירים כי חוסר עקביות מדינית עלול להאט את פריסת האנרגיה הנקייה. דבריו של קרני פורשו על ידי חלק מהשחקנים בשוק כאישור שבשתיקה לאסטרטגיית ״גם וגם״, שבה דלקים פוסיליים ואנרגיות מתחדשות מתקיימים זה לצד זה למשך זמן ארוך מהצפוי.

בשווקי ההון, עמימות זו משמעותית. אסטרטגיות מעבר המשוקעות בהערכות שווי, ניתוחי אשראי ומסגרות ESG נשענות על מסלולים מדיניים אמינים. ריכוך נתפס מצד דמויות משפיעות עלול להרחיב את הפער בין יעדי האקלים המוצהרים לבין זרמי ההשקעה בפועל, ולהקשות על הערכת סיכונים בנכסים ארוכי טווח.

השלכות על משקיעים גלובליים וישראלים

לדיון יש השלכות החורגות מעבר לאירופה וצפון אמריקה, לרבות עבור משקיעים מוסדיים מישראל החשופים לחברות אנרגיה, תשתיות ופיננסים גלובליות. מעבר איטי או פחות צפוי עשוי לתמוך בתזרימי מזומנים בטווח הקצר בענפי האנרגיה המסורתיים, אך גם להגדיל סיכונים רגולטוריים וסיכוני נכסים תקועים בטווח הארוך. במקביל, השקעות ממוקדות אקלים עלולות לחוות תשואות תנודתיות יותר אם תנופת המדיניות תיחלש.

במבט קדימה, השווקים יעקבו אחר האופן שבו קרני ישלב בין פרגמטיות של המעבר לבין מחויבויות האקלים במסגרת מדיניות פורמלית ותפקידי ייעוץ. הסיכונים המרכזיים כוללים פגיעה באמינות האקלימית ועיכוב בהקצאת הון מחדש, בעוד שהזדמנויות עשויות להופיע בטכנולוגיות מעבר כגון לכידת פחמן, חוסן רשתות ואנרגיה יעילה. השאלה המרכזית היא האם כיול זה מייצג התאמה זמנית למציאות הכלכלית — או שינוי מתמשך באופן מימון המעבר האנרגטי.