שוק הזהב מציג פער בולט בין שתי מגמות: מחיר הספוט עלה בחדות, בעוד שסך ההחזקות הידועות בזהב באמצעות קרנות סל ירד בתקופה המוצגת בגרף המצורף. הניגוד הזה מעלה שאלות בנוגע למקורות העלייה במחיר ולשאלה אם הביקוש מצד משקיעים באמצעות קרנות סל מחזק את מגמת העלייה או מפגר אחריה.

מחירי הזהב עולים למרות הירידה בהחזקות בקרנות סל

הגרף עוקב אחר שני מדדים: סך ההחזקות הידועות בזהב באמצעות קרנות סל ומחיר הספוט של הזהב. בתקופה האחרונה המוצגת, מחיר הזהב עולה לכיוון הטווח של 5,300–5,400 דולר, בעוד שההחזקות בקרנות סל יורדות לכ-97 מיליון אונקיות. מדובר בקריאות מקורבות מתוך התמונה, ולא בנתוני סגירה שאומתו באופן עצמאי.

לפער הזה יש משמעות, משום שקרנות סל המגובות בזהב פיזי מחזיקות בדרך כלל במטילי זהב כנגד יחידות הקרן. כאשר משקיעים מזרימים כספים לקרנות כאלה, היקף ההחזקות עשוי לגדול בעקבות רכישת זהב נוסף; כאשר משקיעים מושכים כספים, ההחזקות עשויות לרדת בעקבות מכירת המתכת. עם זאת, ההחזקות בקרנות סל מייצגות רק רכיב אחד בשוק הזהב העולמי ואינן משקפות את כל מקורות הביקוש להשקעה.

מה עשוי להסביר את הפער?

מחירי הזהב יכולים לעלות גם כאשר ההחזקות בקרנות סל יורדות, משום שהשוק מגיב למספר גורמים הפועלים במקביל. רכישות של בנקים מרכזיים, עסקאות מחוץ לבורסה, פוזיציות בחוזים עתידיים, ביקוש לזהב פיזי ושינויים בציפיות הריבית עשויים כולם להשפיע על המחירים. לפיכך, הגרף לבדו אינו מאפשר לקבוע איזה גורם הוביל לעלייה האחרונה.

הביקוש מצד בנקים מרכזיים רלוונטי במיוחד, משום שרכישות של המגזר הרשמי עשויות לתמוך בזהב באופן בלתי תלוי בזרימות ההון לקרנות סל בטווח הקצר. אי-ודאות גיאופוליטית, גיוון יתרות מט”ח וחששות בנוגע לסיכוני מטבע או חוב ריבוני עשויים גם הם להשפיע על הביקוש. במקביל, שינויים במיצוב בחוזים עתידיים או ירידה בלחצי המכירה עשויים לתרום לעליית מחירים גם ללא גידול מקביל בהחזקות הזהב באמצעות קרנות סל.

ההבחנה חשובה לצורך פרשנות של סנטימנט השוק. ירידה בהחזקות בקרנות סל עשויה להצביע על כך שחלק מהמשקיעים בקרנות מממשים רווחים או מצמצמים חשיפה, אך אין פירושה בהכרח שהביקוש הכולל לזהב נחלש. הערכה רחבה יותר מחייבת נתונים על רכישות של בנקים מרכזיים, צריכה של זהב פיזי, מיצוב בחוזים עתידיים וזרימות השקעה באזורים שונים בעולם.

אחר אילו מדדים המשקיעים צריכים לעקוב כעת?

המשך העליות יהיה תלוי בשאלה אם הגורמים התומכים במחירי הזהב יישארו בתוקף. שינויים בריביות הריאליות ובדולר האמריקאי חשובים במיוחד, משום שהם משפיעים על עלות ההזדמנות שבהחזקת נכס שאינו מניב תשואה שוטפת. התפתחויות גיאופוליטיות והביקוש לגיוון יתרות עשויים לספק תמיכה נוספת, בעוד שעלייה בתשואות האג”ח או התחזקות הדולר עלולות להפעיל לחץ על המחירים.

זרימות ההון לקרנות סל יספקו אינדיקציה שימושית נוספת. אם מחירי הזהב יישארו גבוהים וההחזקות בקרנות יתחילו לעלות, הדבר יצביע על השתתפות רחבה יותר מצד משקיעים בקרנות. אם המחירים ימשיכו לעלות בזמן שההחזקות יורדות, אנליסטים יצטרכו לבחון אם רכישות של בנקים מרכזיים, פעילות בחוזים עתידיים או מקורות ביקוש אחרים מפצים על הירידה בהיקף הזהב המוחזק באמצעות קרנות סל.

עבור משקיעים ברחבי העולם, לרבות בישראל, השאלה המרכזית היא אם התחזקות המחירים הנוכחית נתמכת בבסיס ביקוש שמתרחב, או שהיא עדיין תלויה במספר מצומצם יותר של גורמים בשוק. הדוחות הבאים על זרימות ההון לקרנות סל על זהב, הדיווחים הרשמיים על יתרות הזהב והשינויים בריביות ובשווקי המטבע צפויים לסייע בהבהרת התמונה. עד לפרסום הנתונים האלה, נכון להתייחס לפער כאיתות לבחון את הרכב הביקוש, ולא כהוכחה לכך שמגמת העלייה עומדת להתהפך.