סביבת המאקרו התנודתית והעימות המתמשך בין ארצות הברית לאיראן יצרו עבור ענקיות האנרגיה הגלובליות תנאי שוק אידיאליים שמתורגמים לרווחי שיא. חמשת התאגידים הגדולים בתחום מציגים נזילות חסרת תקדים, העולה אף על זו שנרשמה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה בתחילת 2022. אולם, הנזילות העודפת מציתה זירה חדשה של מאבקים פוליטיים ורגולטוריים, כאשר השאלה המרכזית המעסיקה כעת את המשקיעים וקובעי המדיניות היא כיצד ינותבו כספים אלו בצל קריאות גוברות לריסון מחירי הדלקים ולהטלת מיסוי מחמיר.

רווחי שיא ונזילות היסטורית אל מול לחץ פוליטי

במהלך הרבעון השני של השנה, חמש ענקיות הנפט – אקסון מוביל, שברון, BP, של וטוטאל-אנרז’י – הציגו רווח מצרפי של 48 מיליארד דולר. במקביל, החברות ייצרו תזרים מזומנים חסר תקדים בהיקף של כ-90 מיליארד דולר, שניזון מעליית מחירי הדלקים הפוסיליים בצל הלחימה. הביצועים הפיננסיים יוצאי הדופן משכו אש מיידית מצד פעילי סביבה ומהזירה הפוליטית בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ תקף בחריפות את אקסון ושברון, בטענה כי הן מרוויחות “יותר מדי כסף” כתוצאה ממחירי האנרגיה הגבוהים, וחזר על דרישתו להוזיל את מחירי הדלק לצרכן. הלחץ הציבורי מתורגם גם לצעדים מעשיים באירופה, כאשר ממשלת פורטוגל כבר הודיעה על אישור מס על רווחי יתר של חברות נפט וזיקוק לשנת 2026.

ניתוב ההון: ביצור מאזנים במקום הרחבת קידוחים

על אף הדרישה להגברת תפוקת האנרגיה, נתוני החברות מצביעים על מדיניות שמרנית. קלארק ויליאמס-דרי, אנליסט פיננסי במכון IEEFA, ציין כי חברות הנפט לא השתמשו ברווחי העתק כדי להרחיב את הקידוחים בהתאם למדיניות שמוביל הממשל האמריקאי. הוצאות ההון (Capex), הדיבידנדים והרכישות העצמיות נותרו יציבים יחסית. במקום זאת, תאגידי הענק בחרו לאגור רזרבות מזומנים שזינקו ביותר מ-17 מיליארד דולר ברמה הרבעונית ולשלם חובות. האסטרטגיה משתנה קלות בין החברות: בעוד BP ממוקדת במצב של צמצום חובות, חברת של נקטה בגישה מעט יותר התרחבותית עם רכישת חברת האנרגיה הקנדית ARC Resources בעסקה המוערכת ב-16.4 מיליארד דולר.

הזהירות של תעשיית הנפט ואזהרות הרגולציה

ההתנהלות הזהירה של תעשיית הפחמימנים נובעת מחוסר ודאות עמוק. ראס מולד, מנהל השקעות ב-AJ Bell, מסביר כי החברות ניגשות להשקעות בשדות נפט וגז חדשים בזהירות רבה, מתוך הבנה שתזרים המזומנים הנוכחי אינו בהכרח בר-קיימא. פתרון שלום אפשרי בין ארה”ב לאיראן, לצד איומי מיסוי ולחצים סביבתיים, גורמים להנהלות לשמור על משמעת הון נוקשה. מנגד, מכון הנפט האמריקאי (API) מזהיר כי ניסיונות מיסוי מצד ממשלות ישיגו תוצאה הפוכה. לטענת הארגון, מס על רווחי יתר אינו מוזיל את המחירים לצרכן, אלא מרתיע משקיעים ופוגע בתכנון לטווח ארוך הנדרש לפיתוח תשתיות אמינות במערכת אנרגיה עולמית הנשענת על מחזורי עסקים של עשרות שנים.

תעשיית האנרגיה העולמית ניצבת כעת בצומת אסטרטגי בין שמירה על משמעת פיננסית קפדנית לבין עמידה בלחצים פוליטיים חסרי תקדים. עבור המשקיעים, המבחן של הרבעונים הקרובים יתמקד ביכולתן של חברות הנפט להמשיך ולייצר ערך תוך הימנעות מהתנגשות חזיתית עם רגולטורים וממשלות, שעשויים לכפות את שינוי כללי המשחק באמצעות חקיקת מיסוי אגרסיבית או התערבות ישירה במחירי השוק.