הפדרל ריזרב הותיר אמנם את הריבית ללא שינוי בישיבתו האחרונה, אך תשומת הלב של המשקיעים מופנית כעת לשלב הבא תחת הנהגתו של היו”ר החדש, קווין וורש. ועדת השוק הפתוח של הפד (FOMC) הותירה את הריבית ברמה של 3.75%, אך דבריו של סגן יו”ר הפד לשעבר, רוג’ר פרגוסון, מצביעים על כך שאין לפסול אפשרות להעלאת ריבית נוספת בהמשך השנה.

על רקע סימנים להתמשכות לחצי האינפלציה ושוק עבודה שממשיך להפגין יציבות, נראה כי הבנק המרכזי נחוש לשמור על אמינותו במאבק באינפלציה גם כאשר הכלכלה ממשיכה לצמוח.

נתוני האינפלציה ממשיכים להפעיל לחץ על המדיניות המוניטרית

לדברי פרגוסון, הנתונים הכלכליים הנוכחיים עדיין תומכים באפשרות של הידוק מוניטרי נוסף. מדדי האינפלציה נותרו גבוהים ביחס ליעד ארוך הטווח של הפדרל ריזרב, למרות העלאות הריבית שבוצעו בעבר והמדיניות המצמצמת שננקטה בשנים האחרונות.

מדד הוצאות הצריכה הפרטית (Core PCE), הנחשב למדד האינפלציה המועדף על הפד, הגיע באפריל לרמה של 129.63, בעוד שמדד המחירים לצרכן (CPI) המשיך להצביע על מגמת עלייה במהלך חודש מאי.

במקביל, שוק העבודה האמריקאי ממשיך להפגין חוסן. שיעור האבטלה נותר סביב 4.3% במשך שלושה חודשים רצופים, נתון המעניק לקובעי המדיניות גמישות להמשיך במדיניות מרסנת במידת הצורך.

השילוב בין שוק עבודה יציב לבין אינפלציה עיקשת יוצר סביבה שבה העלאת ריבית נוספת אינה תרחיש שניתן להתעלם ממנו.

הפד הפחית את הריבית ב-75 נקודות בסיס בין אוקטובר לדצמבר 2025, אולם מאז נרשמו סימנים להתחדשות הלחצים האינפלציוניים, דבר שמציב בפני מקבלי ההחלטות אתגר מורכב בין תמיכה בצמיחה לבין שמירה על יציבות מחירים.

וורש מציג סגנון הנהגה שונה

אחת ההתפתחויות הבולטות בישיבה האחרונה לא הייתה החלטת הריבית עצמה, אלא הגישה שמציג וורש לניהול הבנק המרכזי.

במקום לבצע שינויים מרחיקי לכת מיד עם כניסתו לתפקיד, הודיע וורש על הקמת מספר צוותי עבודה שיבחנו היבטים מרכזיים בפעילות הפד, ובהם מדיניות התקשורת עם השווקים וניהול המאזן, המסתכם בכ-6.7 טריליון דולר.

פרגוסון תיאר את הגישה ככזו המבוססת על בניית הסכמות רחבות בתוך המערכת, ולא על קבלת החלטות חד-צדדיות. באמצעות צוותי העבודה, וורש מבקש לגבש תמיכה בקרב חברי מועצת הנגידים ונשיאי הבנקים האזוריים לפני קידום רפורמות משמעותיות.

המשמעות עבור המשקיעים היא שהשינויים הצפויים עשויים להיות הדרגתיים יותר, אך גם בעלי סיכוי גבוה יותר להחזיק לאורך זמן.

דעיכתה של תקופת ההכוונה העתידית

ייתכן שהמסר החשוב ביותר מהישיבה האחרונה נבע דווקא ממה שהפד בחר להסיר מהודעתו.

קובעי המדיניות השמיטו ניסוחים שסיפקו בעבר רמזים באשר לכיוון הריבית בעתיד, צעד שנתפס כביטוי לספקנות ארוכת השנים של וורש כלפי מדיניות ההכוונה העתידית (Forward Guidance).

וורש טען בעבר כי תקשורת מפורטת מדי מגבילה את יכולת הפעולה של הבנק המרכזי, משום שהיא מאלצת את מקבלי ההחלטות להגן על תחזיות שעלולות להתברר כלא רלוונטיות כאשר התנאים הכלכליים משתנים.

גם תרשים ה”דוט-פלוט”, המציג את תחזיות הריבית של חברי הפד, ספג ביקורת בשל יצירת תחושת ודאות שאינה תמיד משקפת את המציאות.

עבור השווקים, המשמעות היא עלייה אפשרית בתנודתיות. בהיעדר הכוונה ברורה מצד הבנק המרכזי, המשקיעים יידרשו להסתמך יותר על נתוני המאקרו ופחות על תחזיות הפד.

מצד אחד, גישה זו מעניקה לפד גמישות רבה יותר. מצד שני, היא עלולה להקשות על השווקים להעריך את מסלול הריבית העתידי.

מה צפוי לעמוד במוקד תשומת הלב?

בחודשים הקרובים יתמקדו המשקיעים בשלושה גורמים מרכזיים: מגמת האינפלציה, מצב שוק העבודה ומסקנות צוותי העבודה שהקים וורש.

נתוני שכר, צריכה פרטית ומדדי מחירים צפויים להפוך לכלים המרכזיים להערכת הסיכוי להידוק מוניטרי נוסף.

במקביל, השינוי בגישת התקשורת של הפד עשוי להשפיע באופן משמעותי על האופן שבו השווקים מפרשים החלטות מדיניות. אם וורש ימשיך לצמצם את השימוש בהכוונה עתידית, השווקים יהפכו תלויי נתונים יותר מאי פעם.

החודשים הקרובים עשויים לקבוע האם הפדרל ריזרב יצליח לשמור על האיזון בין גמישות, שקיפות ואמינות, תוך ניהול השלב הבא של המחזור הכלכלי בארצות הברית.