מנכ״ל JPMorgan Chase, ג׳יימי דיימון, חידש את החששות בנוגע לעתידו ארוך הטווח של הדולר האמריקאי, והזהיר כי המטבע עלול לאבד את מעמדו כמטבע הרזרבה העולמי אם ארצות הברית לא תצליח לשמור על עוצמתה הכלכלית והאסטרטגית. דבריו מגיעים בתקופה שבה משקיעים ובנקים מרכזיים דנים יותר ויותר בשאלה האם גיוון הדרגתי הרחק מנכסים הנקובים בדולר הוא התאמה זמנית, או תחילתו של שינוי מבני ארוך טווח במערכת הפיננסית העולמית.

דיימון קושר את הדומיננטיות של הדולר לעוצמה הכלכלית והאסטרטגית של ארצות הברית

הטיעון של דיימון רחב יותר מתחזית מטבע קונבנציונלית. הוא הדגיש כי התפקיד הבינלאומי של הדולר קשור באופן הדוק לעוצמה הכלכלית של ארצות הברית, לשווקים הפיננסיים שלה, להשפעתה הגיאופוליטית וליכולותיה הצבאיות. לדבריו, הידרדרות משמעותית ביסודות אלה עלולה בסופו של דבר לפגוע באמון הבינלאומי במטבע.

הדולר עדיין ממלא תפקיד דומיננטי במערכת הפיננסית העולמית. הוא נותר המטבע הנפוץ ביותר בעסקאות מט״ח והמטבע המוביל ברזרבות מטבע החוץ הרשמיות. עם זאת, חלקו ברזרבות הגלובליות ירד משמעותית מכ-70% בשנת 2000 לכ-57% בשנים האחרונות. הירידה אינה מעידה על כך שהדולר קרוב לאבד את מעמדו כמטבע רזרבה, אך היא מדגימה כי מנהלי הרזרבות גיוונו בהדרגה את החזקותיהם.

מדוע מעמדו של הדולר כמטבע רזרבה חשוב לכלכלה האמריקאית?

מעמדו של הדולר כמטבע רזרבה מעניק לארצות הברית יתרונות כלכליים משמעותיים. הביקוש העולמי לנכסים הנקובים בדולר תומך בשווקים פיננסיים אמריקאיים עמוקים ונזילים ויוצר שוק בינלאומי רחב לאיגרות החוב של ממשלת ארצות הברית. הוא גם מאפשר לארצות הברית לממן היקפים משמעותיים של חוב ממשלתי ופרטי באמצעות מערכת פיננסית שנותרת מרכזית לתנועות ההון הגלובליות.

אובדן משמעותי של מעמד מטבע הרזרבה עלול לכן להביא להשלכות החורגות משווקי המט״ח. ירידה בביקוש הבינלאומי לנכסים הנקובים בדולר עלולה להגדיל את עלויות המימון של ארצות הברית, להפעיל לחץ כלפי מטה על המטבע ולהפחית חלק מהיתרונות הפיננסיים הקשורים להנפקת מטבע הרזרבה הדומיננטי בעולם.

במקביל, החלפת הדולר תהיה משימה מורכבת. לגוש האירו אין מבנה פיסקלי ושוק הון מאוחד המקביל לזה של ארצות הברית, בעוד שהיואן הסיני נותר מוגבל בשל פיקוח על תנועות הון ומגבלות מבניות נוספות. משמעות הדבר היא שמעבר הדרגתי למערכת רזרבות מגוונת יותר עשוי להיות תרחיש מציאותי יותר ממעבר פתאומי למטבע חלופי יחיד.

האם תהליך הדה-דולריזציה עלול להאיץ?

מספר גורמים עשויים להשפיע על קצב השינוי במהלך שני העשורים הקרובים. העלייה בחוב הממשלתי של ארצות הברית, הגירעונות התקציביים המתמשכים, המתיחות הגיאופוליטית והשימוש בסנקציות פיננסיות עודדו מדינות מסוימות לצמצם את חשיפתן למערכות המבוססות על הדולר. צבירת זהב, רשתות תשלומים חלופיות והעניין הגובר בתשתיות פיננסיות דיגיטליות עשויים אף הם לתרום לגיוון.

עבור משקיעים בישראל, הסוגיה רלוונטית מכיוון ששינויים בתפקידו הגלובלי של הדולר יכולים להשפיע על שווקי המט״ח, תשואות איגרות החוב של ממשלת ארצות הברית, מחירי הסחורות והערכת שווי של נכסים בינלאומיים. לכן, תיקי השקעות ישראליים עם חשיפה משמעותית לשווקים האמריקאיים עשויים להיות מושפעים משינויים ארוכי טווח בנזילות הדולר ובתנועות ההון הגלובליות.

בהמשך, השאלה המרכזית ככל הנראה לא תהיה האם הדולר יאבד לפתע את מעמדו כמטבע רזרבה, אלא האם הדומיננטיות שלו תישחק בהדרגה במהלך 10 עד 25 השנים הקרובות. המשקיעים יעקבו אחר המדיניות הפיסקלית של ארצות הברית, הביקוש לאיגרות החוב הממשלתיות, הקצאות הרזרבות של הבנקים המרכזיים, ההתפתחויות הגיאופוליטיות והצמיחה של מערכות תשלום ופיננסים חלופיות. הדומיננטיות המתמשכת של הדולר עדיין נתמכת בעומקם של שוקי ההון האמריקאיים, אך שמירה על מעמד זה תהיה תלויה יותר ויותר באמון ביסודות הכלכליים והמוסדיים העומדים מאחורי המטבע.