הקשר בין אינפלציה לאבטלה, שנחשב במשך עשרות שנים לאחד מעמודי התווך של התאוריה המאקרו-כלכלית, עומד שוב במוקד הדיון. השוואה של נתוני האינפלציה והאבטלה בארצות הברית לאורך כמה עשורים מצביעה על כך ששינויים באינפלציה קדמו פעמים רבות לשינויים דומים בשיעור האבטלה, בפער של כשנתיים.

אף שאין בממצא זה כדי להוכיח קשר סיבתי, הוא מחזק את הדיון בשאלה האם שמירה על אינפלציה נמוכה ויציבה עשויה לתרום בטווח הארוך לשוק עבודה יציב וחזק יותר, במקום ליצור בהכרח מתח בין יעדי יציבות המחירים לבין התעסוקה.

נתונים היסטוריים מערערים על ההנחות המסורתיות

עקומת פיליפס שימשה במשך עשרות שנים כאחד המודלים המרכזיים בכלכלה המאקרו-כלכלית. לפי התאוריה, קיים קשר הפוך בין אינפלציה לבין אבטלה: כאשר שוק העבודה הדוק והשכר עולה, האינפלציה נוטה להתגבר, ואילו עלייה באבטלה מסייעת למתן את קצב עליית המחירים.

על בסיס תפיסה זו פעלו בנקים מרכזיים, ובהם הפדרל ריזרב, בניסיון לאזן בין שני יעדיהם המרכזיים: יציבות מחירים ותעסוקה מרבית.

עם זאת, בחינה של נתונים היסטוריים מציגה תמונה מורכבת יותר. במקום תנועה מקבילה בין שני המשתנים, נראה כי האינפלציה מקדימה לעיתים את השינויים בשוק העבודה, כאשר השפעתה מתבטאת רק לאחר פרק זמן ממושך.

אם דפוס זה אכן עקבי, ייתכן שהוא מעיד כי הורדת האינפלציה כיום עשויה לתרום לשיפור בשוק העבודה בעתיד, ולא בהכרח לגרום לפגיעה מיידית בפעילות הכלכלית.

למדיניות המוניטרית יש מגבלות

הוויכוח סביב עקומת פיליפס אינו מסתכם בתיאוריה בלבד, אלא נוגע גם ליכולתו המעשית של הבנק המרכזי להשפיע על האינפלציה.

אף שהקונגרס האמריקאי הטיל על הפדרל ריזרב את האחריות לקדם הן יציבות מחירים והן תעסוקה מרבית, כלכלנים חלוקים בדעתם באשר להיקף ההשפעה של המדיניות המוניטרית על האינפלציה.

העלאה או הורדה של הריבית משפיעה על הצריכה, ההשקעות והתנאים הפיננסיים, אך במקרים רבים האינפלציה נובעת מגורמים שאינם בשליטת הבנק המרכזי, כגון מחירי האנרגיה, שיבושים בשרשראות האספקה, אירועים גיאופוליטיים ותנודות בשוקי הסחורות.

גל האינפלציה שלאחר מגפת הקורונה המחיש היטב את המורכבות הזו. מחסור במוצרים, הרחבות פיסקליות ושיבושים בסחר העולמי תרמו לעליות המחירים, ורק בהמשך תרמה המדיניות המוניטרית המצמצמת להאטת האינפלציה. ניסיון זה חיזק את ההבנה כי האינפלציה מושפעת משילוב של גורמים מוניטריים וריאליים.

למשקיעים חשוב להתמקד במגמות ארוכות טווח

עבור המשקיעים, הדיון מדגיש את החשיבות שבהבחנה בין מתאם סטטיסטי לבין קשר סיבתי.

דפוסים היסטוריים עשויים לספק תובנות חשובות, אך אינם מבטיחים שהתנהגות השווקים בעתיד תהיה זהה ואינם מהווים בסיס מספק לקביעת מדיניות כלכלית. האינפלציה, שוק העבודה והצמיחה הכלכלית מושפעים ממגוון רחב של גורמים הפועלים במקביל ומשתנים לאורך זמן.

במבט קדימה, קובעי המדיניות ימשיכו לעקוב אחר האינפלציה, נתוני התעסוקה, פריון העבודה והשכר כדי להעריך את יעילות המדיניות המוניטרית. אם האינפלציה תמשיך להתמתן ושוק העבודה יישאר יציב, עשויה להתחזק ההערכה כי הכלכלה האמריקאית בדרך ל”נחיתה רכה”. במקביל, הוויכוח המתמשך סביב עקומת פיליפס ממחיש כי היחסים בין המשתנים הכלכליים אינם קבועים, וכי השינויים המבניים בכלכלה העולמית מחייבים בחינה מחודשת של האופן שבו מפרשים את הקשר בין אינפלציה, תעסוקה וצמיחה.