מחזור ההשקעות בבינה מלאכותית הופך בהדרגה גם לסיפור של שוק האג”ח, ולא רק של שוק המניות. הניתוח האחרון של J.P. Morgan מדגיש את היקף הגיוס של חברות הענן הגדולות ו-NVIDIA, ומצביע על כך שהביקוש הגובר שלהן למימון ארוך טווח עשוי להתחרות ישירות בממשלת ארה”ב על אותו מאגר הון מוסדי.

תשתיות ה-AI יוצרות גל חסר תקדים של חוב תאגידי

היקף הגיוס משמעותי. לפי הניתוח של J.P. Morgan, חמש חברות הענן הגדולות — Alphabet, Amazon, Meta, Microsoft ו-Oracle — יחד עם NVIDIA, מתקרבות להיקף של כ-300 מיליארד דולר בהנפקות חדשות של חוב בדירוג השקעה במהלך 2026 עד חודש אוגוסט. כאשר המדד הרחב יותר כולל ישויות ייעודיות רלוונטיות, הסכום מתקרב ל320 מיליארד דולר. ההשוואה משמעותית במיוחד משום שחברות אלה הסתמכו בעבר במידה רבה על תזרים המזומנים הפנימי שלהן למימון השקעות הון.

השינוי משקף את העלות החריגה של הקמת תשתיות AI. מרכזי נתונים, GPUs, ציוד תקשורת, תשתיות חשמל והתחייבויות לקיבולת מחשוב ארוכת טווח דורשים הון בהיקפים גבוהים משמעותית מהשקעות תוכנה מסורתיות. J.P. Morgan Asset Management מעריכה כי חברות הענן הגדולות הנפיקו כ-121 מיליארד דולר באג”ח בשנת 2025, וציפתה שהיקף ההנפקות יעלה לכ-250 מיליארד דולר ב-2026, כאשר החוב מממן חלק הולך וגדל מהשקעות ההון.

הערכות נוספות ממחישות את היקף השינוי. Vanguard דיווחה כי חמש חברות הענן הגדולות הנפיקו כ-132 מיליארד דולר מתחילת השנה ועד 31 ביולי, בעוד שהערכות לגבי כלל החוב הקשור ל-AI במערכת הרחבה יותר נעו בין כ-300 מיליארד דולר ל-570 מיליארד דולר בשנת 2026.

התחרות על ההון הופכת את שוק האג”ח הממשלתיות לרלוונטי יותר

הסוגיה המרכזית אינה רק היקף החוב שחברות הטכנולוגיה מגייסות, אלא המקום שבו הן מתחרות על ההון. הניתוח של J.P. Morgan מצביע על כך שהנפקות החוב ארוכות הטווח של חברות הענן הגדולות ו-NVIDIA, כולל חלק מהישויות הייעודיות, עשויות להגיע לכמעט 70% מהיקף הנפקות האג”ח הממשלתיות במדד ההשוואתי בשנת 2026. מדובר בעלייה חדה מכ-30% בשנת 2025 ומפחות מ-10% לפני מספר שנים.

אין משמעות הדבר שחברות הטכנולוגיה מחליפות את ממשלת ארה”ב כלווה המרכזית בשוק. היקף הנפקות האוצר האמריקאי עדיין גדול בהרבה כאשר נכללות כל תקופות הפירעון וסוגי המכשירים. המשמעות היא בעיקר התגברות התחרות על משקיעים המחפשים נכסים איכותיים בעלי מח”מ ארוך בשוק האג”ח.

חברות הטכנולוגיה הגדולות נכנסות בדרך כלל לשוק עם דירוגי אשראי חזקים ועסקים המייצרים תזרים מזומנים משמעותי. כתוצאה מכך, האג”ח שלהן עשויות להיות אטרקטיביות עבור משקיעים כאשר התשואה העודפת ביחס לאג”ח ממשלתיות מספקת פיצוי הולם. עם זאת, כאשר ההיצע גדל, המנפיקים עשויים להידרש להציע פרמיית תשואה גבוהה יותר כדי למשוך ביקוש.

Reuters דיווחה ביולי כי Amazon, Alphabet, Meta ו-Oracle הנפיקו כ-194 מיליארד דולר באג”ח במהלך 2026 עד 7 ביולי, עלייה של 79% לעומת כ-108 מיליארד דולר במהלך כל שנת 2025. Reuters דיווחה גם כי מרווחי האג”ח של חברות הטכנולוגיה החלו להתרחב, כאשר המשקיעים הפכו בררניים יותר על רקע הגידול בהיצע.

עלייה בעלויות המימון עלולה להפוך למגבלה על התרחבות ה-AI

ההשפעה חורגת מעבר לשוק האג”ח. אם היצע החוב התאגידי ימשיך לגדול מהר יותר מהביקוש מצד המשקיעים, החברות עשויות להידרש לשלם עלויות מימון גבוהות יותר. התפתחות כזו תייקר את מימון התשתיות עצמן המניעות את מחזור ההשקעות הנוכחי ב-AI.

J.P. Morgan מעריכה כי היקף הנפקות האג”ח של חברות הענן הגדולות עשוי להגיע לכ-279 מיליארד דולר בשנת 2026, כאשר בשנת 2027 עשויים להתווסף עוד 220 עד 300 מיליארד דולר. החברה הזהירה כי אם מחזור הגיוס יימשך, חברות הענן הגדולות עשויות להגיע לכ-10% משוק האג”ח האמריקאי בדירוג השקעה עד 2030.

גם Bank of England זיהה את ההתרחבות המהירה של האשראי לחברות הענן הגדולות כסוגיה מתפתחת של יציבות פיננסית. בדוח היציבות הפיננסית שפורסם ביולי 2026 ציין הבנק כי חמש חברות ה-AI הגדולות היו אחראיות ליותר מ-15% מהנפקות החוב בדירוג השקעה בדולרים בארה”ב מתחילת השנה ועד תחילת מאי, אף שהיוו כ-3% בלבד מהחוב האמריקאי בדירוג השקעה שהיה במחזור בסוף 2025.

עבור משקיעים גלובליים, כולל גופים מוסדיים בישראל החשופים לאג”ח אמריקאיות, מדובר בהתפתחות בעלת השלכות רחבות יותר על הקצאת ההון. עלייה בתשואות האג”ח הממשלתיות ארוכות הטווח עשויה להשפיע על עלויות המימון בעולם, מרווחי האג”ח הקונצרניות, ריביות המשכנתאות ותמחור מניות בעלות משך פיננסי ארוך. במקביל, ביקוש חזק לתשתיות AI עשוי להמשיך לתמוך בהנפקות חוב אם המשקיעים ימשיכו להעניק אמון במאזנים של חברות הטכנולוגיה הגדולות.

המשתנה המרכזי כעת הוא האם ההשקעות ההוניות הקשורות ל-AI מייצרות תזרים מזומנים מספיק כדי להצדיק את העלייה בנטל החוב. אם הביקוש מצד המשקיעים יגדל בקצב דומה להיצע, ניתן יהיה לספוג את היקף ההנפקות הנוסף ללא הפרעה משמעותית. אם ההיצע ימשיך להאיץ בעוד הביקוש נחלש, העלייה בתשואות הנדרשות עלולה להפוך למגבלה משמעותית יותר הן על מחזור ההשקעות ב-AI והן על שוק האג”ח האמריקאי הרחב.